סיכום הפרק

Michal Porat

למה סיילספורס צריכה את קהילת הלהט"ב?

 

ערך השוויון (Equality) מוטמע בDNA של חברת סיילספורס, כבר ממש מתחילת דרכה. שנתיים אחרי הקמת החברה, הוחלט במטה על הקמת קהילות גיוון והכלה (ERG). ההחלטה הזו, שנעשתה בשלב כ"כ מוקדם מקושרת למודל ה- 1:1:1 (1 אחוז מהזמן של העובדים מוקדש להתנדבות, 1 אחוז מרווחי החברה ו1 אחוז מרשיונות החברה). כחלק מהיוזמה, הקמנו את קהילת הלהט"ב בישראל. בקהילה שהקמנו, עובדים ועובדות להט"בים יכולים להתייעץ על נושאים שקשורים לנושאי הקהילה במקום העבודה. רצינו ליצור קהילה שיוצרת אימפקט כלפי פנים וחוץ. קהילה שנותנת מקום ותחושת שייכות.

 

זה נותן מקום לזהות ושייכות במקום העבודה, וזה משהו ממש מיוחד שנוצר כאן בקהילה.

 

איך הקהילה הוקמה?

 

הקהילה הלהט"בית הראשונה בסיילספורס, קהילת אאוטפורס, קמה בסן פרנסיסקו. מעבר לקהילה הזו, היו בסיילספורס הגלובלית עוד קהילות שוויון – נשים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. התקבלה ההחלטה שהקהילה הראשונה ש"ייבאו" לישראל היא קהילת הלהט"ב. הקהילה בישראל הוקמה לפני 5 שנים ע"י עידן לירון ליבנה. בתחילת הדרך הפעולות הראשונות של הקהילה היו יצירת קשר עם ארגונים להט"בים כגון חושן ואיגי , השתתפות במצעד הגאווה בתל אביב וארגון התנדבויות.

 

כבר בתחילת הדרך נקבע שאחת המטרות של הקהילה היא יצירת אימפקט אמיתי. כדי ליצור אימפקט שמתחבר לערכים של ה1:1:1 ושל התרומה בחזרה לקהילה הוחלט להתחבר לעמותות וארגונים בשטח ולשאול מה הצרכים שלהם ואיך הקהילה יכולה לעזור להם. מעבר לכך, הם יזמו התנדבויות, והזמינו להט"בים לשתף בסיפור האישי שלהם בהרצאות לעובדי החברה (סיפורים שאנשים לאו דווקא היו נחשפים אליהם בדרך אחרת).

 

עודדנו אנשים להצטרף לקהילה בכל מיני דרכים: שליחת קול קורא לכל עובדי החברה והזמנה להצטרף לקהילה או להתנדבויות השונות. הגענו לאנשים גם דרך פעילויות של החברה. לדוגמא, בחודש הגאווה האחרון קיימנו סשן בסגנון "סליחה על השאלה" עם מס' עובדים להט"בים שענו על שאלות בחופשיות ובפתיחות. בעקבות הפעילות הזו אנשים נוספים הצטרפו לקהילה. העובדה שמתקיימים כאלו אירועים בחברה מעוררת אצל העובדים משהו ומעודדת אותם ואותן להצטרף ולהשפיע. חשוב לציין שחלק מהעובדים שמצטרפים לקהילה הם לא בהכרח מהקהילה הגאה אלא עובדים ועובדות שאכפת להם ורוצים לקחת חלק בדבר הזה.

 

מהי קהילת האאוטפורס ואיך היא פועלת?

 

כשעובד חדש מגיע לחברה, מספרים לו/לה על קהילות הERG בחברה. בשיחה סוקרים את הקהילות ה-ERG השונות, מספרים מי מוביל אותן ומזמינים להצטרף.

 

הקהילה מתנהלת במספר מישורים וערוצי תקשורת. המישור הראשון הוא הגדול ביותר – כל עובדי סיילספורס מוזמנים. פשוט פונים לכל העובדים במטרה לעורר מודעות לקהילה ולפעילות שלה גם מחוץ לקהילה עצמה. מזמינים את כל העובדים להשתתף בפעילויות ובהתנדבויות. המישור השני – הוא ערוץ הסלאק שמתפקד כערוץ התקשורת היומיומי של חברי הקהילה, שם יש המלצות תוכן, הזמנה לאירועים וכו'. המישור השלישי – הוא המצומצם ביותר והוא ה-committee. מדובר בקבוצה של 6 אנשים שנמצאים על כל הקשת הלהט"בית, ונפגשים אחת לחודש כדי לקבל החלטות בנוגע לפעילות הקהילה.

 

לעובדים בחברה יש אפשרות להצטרף לפעילויות חיצוניות ופנימיות של הקהילה. הפעילויות החיצוניות הן לרוב התנדבויות. פנימית, הדגש הוא על הסברה להט"בית בתוך הארגון. לדוגמא, אנחנו פונים לארגון חושן ומזמינים דובר/ת לחלוק את הסיפור האישי שלו/שלה. אפילו מדרך ההצגה של הדובר/ת אפשר ללמוד המון – מה לשון הפניה המועדפת עליו/ה ואיפה היא/הוא ממוקמים על הספטקרום הלהט"בי.

 

בחודש הגאווה האחרון התלבטנו אם להשתתף במצעד הגאווה. בשנה שעברה השתתפנו והוצאנו חולצות, אבל השנה התלבטנו כי תהינו מה האימפקט שיש לזה. בסוף החלטנו להרים אירוע במשרד. אנשים במשך שעתיים בילו ורקדו ביחד, אכלו ושמעו סטנדאפ להט"בי. מצד אחד היה לנו חשוב שזה יהיה כיף ומצד שני – שאנשים יקבלו מזה ערך ויחשפו לדברים חדשים. זה עבד מעולה!

 

מתי הבנת שהקהילה מצליחה?

 

ברמה האישית, כשאני רואה שהצלחנו להביא אנשים חדשים לפעילויות שלנו אני יודעת שאנחנו בכיוון הנכון. הרגעים שבהם אנחנו מקיימים פעילות ואני רואה פרצופים חדשים שלא הכרנו קודם – זאת הצלחה מבחינתי ומבחינתנו. חוץ מהפעילויות, עוד עובדים מצטרפים לערוץ סלאק המשותף שלנו, הוא הולך וגדל ורמת התקשורת שם הולכת ועולה. רק לאחרונה פרסמתי בערוץ סלאק המלצות תרבותיות ואנשים סיפרו באיזה שלב בחיים / באיזה תקופה הם נתקלו בסרט או בהצגה הזו וזה היה מאוד מרגש.

 

דבר נוסף שהוא משמעותי מבחינתנו הוא השתתפות של עובדים להט"בים במיטאפים. כשאנחנו רואים שיותר ויותר חברים בקהילה משתתפים במיטאפים, מדברים על הקהילה, מספרים על התרבות הארגונית שיש בסיילספורס, וכך אנשים נוספים יכולים להיחשף לכך ולהתעניין בלבוא לעבוד פה – זאת הצלחה גדולה מבחינתנו.

 

הפיצוח של ה-win-win: איך מוודאים שגם הקהילה וגם הארגון מקבלים ערך?

 

ה-Win לקהילה: הWin האמיתי מבחינתי הוא שהחברים בקהילה מתייעצים עם חברים לעבודה על נושאים שקשורים ללהט"ב. שהקהילה "פרצה" את המחסום המקצועי במקום העבודה. זה נותן מקום לזהות ושייכות במקום העבודה, וזה משהו ממש מיוחד שנוצר כאן בקהילה.

 

ה-Win לארגון: אחד הערכים המובילים של הארגון הוא שוויון. קהילת הלהט"ב, כחלק מקהילות ה-ERG בארגון, ממשות את החזון ואת מודל ה1:1:1. מעבר לכך, אחת המטרות של הארגון והקהילה הוא לגייס טאלנט להט"בי, ודרך הקהילה והפעילות שלה – החברה מנגישה את עצמה לחברים וחברות בקהילה הלהט"בית.

 

כשאנחנו רואים שיותר ויותר חברים בקהילה משתתפים במיטאפים, מדברים על הקהילה, מספרים על התרבות הארגונית שיש בסיילספורס, וכך אנשים נוספים יכולים להיחשף לכך ולהתעניין בלבוא לעבוד פה – זאת הצלחה גדולה מבחינתנו.

 

מה האתגרים שהתמודדת איתם?

 

אחד האתגרים המשמעותיים היה מדידת את האימפקט של הקהילה. במחשבה ראשונית, היה לנו קשה להבין איך מכמתים אימפקט. מה שעזר לנו להתמודד עם האתגר הזה הוא לחזור למטרות וליעדים של הקהילה וכך היה לנו קל יותר לכמת את האימפקט. לדוגמא, אחד היעדים של הקהילה שלנו היא השתתפות של עובדים להט"בים במיטאפים (שהם לאו דווקא בנושא להט"בי) במטרה לגייס טאלנט מהקהילה. במקרה הזה, אנחנו מודדים את ההשתתפות במיטאפים וכן יכולים לעקוב בצורה מבוקרת יותר על גיוסים להט"בים.

 

אתגר נוסף שאנחנו מתמודדים איתו הוא צירוף חברים חדשים לקבוצה. בגלל הרגישות של הנושא, אנחנו לא ניגש לעובדים באופן יזום ושואלים אותם אם הם מעוניינים להשתתף. הדרך שלנו להתמודד עם האתגר הזה מחולקת לשתיים: 1. אנחנו שולחים קולות קוראים לכלל החברה, 2. אנחנו יוצרים פעילויות במטרה להעלות את המודעות ללהט"ב במקום העבודה לכלל החברה. בשני האופנים האלו, עובדים נחשפים לקהילה ולפעילות שלה ויכולים לבחור להצטרף.

 

טיפים להצלחת הקהילה

 

  • להבין למה רוצים להקים קהילה להט"ב בארגון. ברגע שיהיה לכם את הלמה, יהיה לכם קל יותר לגייס תמיכה מההנהלה ומהאנשים הרלוונטיים בחברה.
  • לבנות קהילה בלי להבין את המטרות שלה, יכול להביא לסגירתה. סגירה של קהילה כזו תשפיע באופן שלילי על החברים בקהילה וגם על הארגון.
  • ליצור שיתופי פעולה, שיעזרו לנו לפתח ולקדם את הקהילה. אחת לחודש יש לנו פגישה עם כל מובילי ה- Chapter (כך קוראים למובילי קהילות השוויון) בEMEA. במהלך הפגישה כל אחד משתף בעדכונים ובפעילויות שעושים אצלם בסניף. הפגישה הזו נותנת לנו פרספקטיבה, איך עוד אפשר לפעול, איך מנהלים את הדברים במדינה אחרת וזה גם ממש יכול לתת לנו השראה. בנוסף, זה מאפשר להנגיש את התכנים לסקייל רחב יותר. כששיתפתי באחת ההרצאות שהבאנו לסניף בישראל, הייתה התעניינות בביצוע ההרצאה פעם נוספת באנגלית כדי לחשוף לקהל רחב יותר.