5 צעדים ראשונים - Glue https://www.glue-team.co.il/category/blog/5-first-steps/ Sun, 10 Apr 2022 08:30:13 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://www.glue-team.co.il/wp-content/uploads/2022/01/cropped-glue__toda_smily-32x32.png5 צעדים ראשונים - Gluehttps://www.glue-team.co.il/category/blog/5-first-steps/ 32 32 אונבורדינג מוצלח: איך ליצור חווית הצטרפות לחברים חדשים בקהילהhttps://www.glue-team.co.il/2021/12/17/welcome-onboard/ https://www.glue-team.co.il/2021/12/17/welcome-onboard/#respond Fri, 17 Dec 2021 20:08:54 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=29מזל טוב! הקמתם קהילה פנים ארגונית חדשה והיא מתחילה לפרוח. הפעילויות בקהילה מתחילות להדהד בארגון ופתאום עוד עובדים ועובדות רוצים להצטרף לקהילה. חדשות מצוינות! זהו גם בדיוק הרגע בו צריך להבין איך משלבים עובדים חדשים לתוך ה"גרעין הקשה" של הקהילה הקיימת. כלומר איך לעזור להם להשתלב בדינמיקה של חברי הקהילה, בהומור הפנימי ובצורות העבודה והחשיבה. […]

הפוסט אונבורדינג מוצלח: איך ליצור חווית הצטרפות לחברים חדשים בקהילה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
מזל טוב! הקמתם קהילה פנים ארגונית חדשה והיא מתחילה לפרוח. הפעילויות בקהילה מתחילות להדהד בארגון ופתאום עוד עובדים ועובדות רוצים להצטרף לקהילה. חדשות מצוינות! זהו גם בדיוק הרגע בו צריך להבין איך משלבים עובדים חדשים לתוך ה"גרעין הקשה" של הקהילה הקיימת. כלומר איך לעזור להם להשתלב בדינמיקה של חברי הקהילה, בהומור הפנימי ובצורות העבודה והחשיבה.

 

תהליך ההצטרפות (אונבורדינג) לחברי קהילה חדשים הופך לקריטי בעיקר אם בקהילה המקורית כבר התגבש הווי. מדובר בתהליך עדין וממש לא מובן מאליו, שחשוב למפות ולהוציא לפועל בצורה אינטיליגנטית ורגישה. אם לא עושים אותו כמו שצריך מסתכנים בפרישה מוקדמת של חברי הקהילה החדשים, בחוסר השתתפות בדיונים ובמפגשים, בתחושת חוסר מסוגלות (או לפעמים אפילו ממש "טיפשות" ביחס לשאר החברים). כן, גם אם מדובר בקהילה הכי תומכת ומחבקת שיש. בתור מובילי קהילה, יש לנו תפקיד לעטוף את חברי הקהילה החדשים ולגרום להם להרגיש חלק ממנה כבר מהיום הראשון.

 

אז מה חשוב לקחת בחשבון כשמצרפים חברי קהילה חדשים?

 

כשמישהו מצטרף לקהילה קיימת, הוא ניצב בפני אתגר בסיסי: הוא קצת אאוטסיידר. החברים הקיימים כבר מדברים בשפה משותפת שפחות מובנת לאנשים מבחוץ. הם הספיקו לצבור חוויות יחד, וליצור איזשהו "דבק". זה האתגר שחוויית אונבורדינג באה לפתור.

 

יש בתהליך שלושה שלבים:

שלבים למיפוי אונבורדינג

 

1. מה קורה לפני ההצטרפות

 

השאלה המרכזית שחשוב לענות עליה היא מה עובדים יודעים על הקהילה? מה הם שמעו עליה? מי סיפר את זה? מה המניעים של העובד/ת להצטרף לקהילה? ככה נוכל להבין גם מה הערך שהם מצפים לקבל, וגם לחשוב על דרכים להנגיש מידע ולחבר אותם לקהילה ולערכים שלה.

 

אם העובדים שמעו על הקהילה ממקור חיצוני לקהילה – כדאי לחשוב איזה מידע אנחנו מנגישים להם כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת אם להצטרף או לא. למשל, נוכל ליצור one-pager שמסביר מא' ועד ת' על הקהילה, הסיבות להקמתה ומה קורה בתוכה, ולצרף לדף הזה לינק לשאלון הגשת מועמדות.

 

אם העובדים שמעו על הקהילה מחבר קהילה קיים – כדאי לזכור מי המליץ עליה (אלו בדרך כלל חברים מאוד מעורבים ואקטיביים) ולרתום אותו כדי לעזור באונבורדינג מוצלח. למשל, נוכל לחבר את חבר הקהילה החדש עם החבר הממליץ לתהליך מנטורינג צמוד לחודש הראשון להצטרפות לקהילה.

 

מה המניע להצטרפות?

מומלץ מאוד לברר מה הסיבה בגללה עובדים רוצים להצטרף לקהילה.

למשל, באחת מקהילת השגרירים שאני מובילה, גיליתי שחברי קהילה חדשים רוצים להצטרף כי הם: אנשים שמחוברים לארגון ורוצים לתרום, אנשים שראו חברי קהילה אחרים ברשתות החברתיות ורוצים למתג את עצמם כמוהם, אנשים ששמעו שהקהילה מאוד מגובשת וכייפית, ואנשים שרוצים להעשיר את עצמם בעוד דברים מעבר לעבודה השוטפת. כל אחת מהסיבות האלו לגיטימית לגמרי, וגם נותנת לנו הצצה לגבי הערך שהקהילה יכולה לתת לאורך זמן.

מעבר לזה – נוכל להשתמש במידע הזה כדי למשוך אנשים נוספים להצטרף אלינו בעתיד ונבין את מידת המחויבות שלהם.ן לקהילה ולמטרה המשותפת.

 

איך נדע מה הסיבה?

נשאל. למשל, בשאלון הצטרפות, בשאלון כניסה, בהרשמה, במשוב שוטף, בשיחות האישיות המקדימות להצטרפות או פשוט בהודעה אישית.

 

 

2. ההצטרפות עצמה

 

הכל מתחיל ביום הראשון בו מצטרפים לקהילה.

זה רגע בו חברי הקהילה החדשים צריכים להרגיש עטופים ולהתחבר ברמה האישית עם חברי הקהילה הקיימים. ככה הם ירגישו חלק מ, ולא כמו אורחים.

 

כדי לדעת איך לעטוף אותם ואותן נכון – חשוב לשאול: מה קורה ברגע הראשון שבו מצטרף חבר.ת קהילה? מי מברך אותו/ה? מי מציג אותו/ה לכולם? איך דואגים שהם לא יהיו Overwhelmed?

 

ממש כמו כל תהליך אונבורדינג באפליקציה או תוכנה או אפילו מקום עבודה – אנחנו רוצים שתהליך ההצטרפות יהיה קל, נעים ופשוט. התפקיד שלי כמובילת קהילות הוא לראות שכולם מציגים את עצמם, מתחברים לחברי הקהילה הקיימים, ומקבלים ספוטלייט במעמד הכניסה לקהילה. כשמדובר באנשים ביישנים, הם בקלות יכולים להיעלם ברקע, ותפקידנו לעזור להם להשתלב.

 

למשל, בקהילה מסוימת עשינו תהליך של 'חבר מביא חבר'. ביקשנו מכל חבר שהזמין עובד.ת להצטרף אלינו – להציג את המצטרפ.ת בפני כולם. ככה השגנו חיבור מהיר בין החבר ה"חדש" לחברים הותיקים, שמכירים את החבר הותיק וסומכים עליו.

 

בקהילה אחרת שלא היה לנו תהליך של 'חבר מביא חבר' – ביקשנו מכל אחד/ת להציג את עצמו/ה בעת ההצטרפות בעזרת פוסט בפורמט מאוד מסויים: תמונה, הצגה אישית (שכוללת גם חלק מקצועי וגם את החיים שמעבר לארגון), ועוד פרט אחד מפתיע שכדאי שנדע עליך.

 

עוד אלמנט שעוזר לתחושת ה"ביחד" הוא לוודא שיש מישהו אחד או אחת שמלווה את המצטרפים החדשים, והם יודעים שאפשר לפנות אליהם בכל שאלה. מספיק שתשלחו הודעה אישית למי שהצטרף ותיתנו לו תחושה שאתם שם – וזה כבר מרגיש יותר בטוח!

 

 

3. אחרי ההצטרפות

 

כדי שההשתלבות תהיה כמה שיותר נעימה, אנחנו צריכים לחשוב על כל הנקודות שיכולות לאתגר חבר קהילה חדש. הנקודות הנפוצות הן:

 

1. קושי להתחבר לחברי הקהילה הוותיקים, שחלקם כבר מגובשים כקבוצה

 

מכירים את זה שאתם נכנסים לחדר ורוב האנשים מכירים אחד את השנייה, אבל אתם ממש לא? יש להם שיחות אישיות, בדיחות פנימיות וכל מיני כאלה… ואתם פשוט מחוץ לזה. נכון לא נעים?

התפקיד שלנו כמובילי קהילות הוא לזהות את הנקודות האלה ולמצוא דרכים לפתור את זה. למשל – לתת זמן במפגש הקהילה הראשון שלהם לספר משהו אישי על עצמם או לוודא שהם מתחברים לאנשים בחדר. כן – ממש לוודא שהוא לא עומדים בצד לבד לשנייה.

 

שימו לב לאנשים השקטים ועזרו להם למצוא את מקומם!

 

2. תחושת פספוס של ידע נצבר קודם

 

הקהילה שלכם עברה הכשרה בתחילת הדרך? עשיתם טיולים וחוויות כיפיות יחד? מיטאפים מקצועיים?

חשבו איך אתם מדביקים את הפער עבור אנשים שלא היו חלק מכל זה והצטרפו באיחור.

 

דוגמה: בקהילת סופרטולס בנו תהליך בו מי שמצטרף לקהילה מקבל מס' מיילים, יום אחרי יום, עם הכלים הכי נפוצים ששואלים עליהם בקבוצה. ככה המצטרף עובר יישור קו עם הידע הקיים בקבוצה, ומדביק פערים בקלות ובנגישות.

אז זה יכול להיות תהליך דומה עם, למשל, תיקייה משותפת, פוסט פתיחה או כל פתרון יצירתי אחר שיעזור לחברים להתעדכן במה שהיה.

 

3. חוסר בהירות לגבי מה עתיד לקרות בקהילה בזמן הקרוב

 

האמת שזה אתגר לחברים חדשים, אבל גם לקיימים שאינם עוקבים באדיקות.

צרו דרך קלה להתעדכן בכל מה שקורה בקהילה בקלות: זה יכול להיות ניוזלטר חודשי, פוסט נעוץ בקבוצה, שרשור אירועים מתעדכן, או למתקדמים – בוט אירועים שמאפשר להתעדכן בכל מה שמעניין את חברי הקהילה.

 

בקהילות שאני מובילה אני נוהגת לשלוח מייל פשוט למצטרפ/ת החדש/ה עם כל הפרטים על האירועים הקרובים. הציפייה שלי בהמשך זה שעם הכניסה וההתערות עם החברים, הם כבר יעקבו אחרי ההודעות בקהילה וזה יעבור ביתר קלות.

 

4. השוואה לחברי קהילה וותיקים

 

לפעמים אנשים שמצטרפים אחרי שהתחלנו כבר לעבוד ולדלוור, נוטים להשוות את עצמם לחברים הוותיקים ולהתאכזב כשזה לא עובד להם בקלות. למשל, בקהילות שגרירים, לא נצפה משגרירים חדשים לדלוור אותו הדבר כמו שגרירים שעושים זאת כבר שנתיים, אבל זה לא בשליטתנו וההשוואה בלתי נמנעת ומאוד תלויה במבנה האישיותי של המצטרפ/ת.

 

במקרה כזה כדאי ליצור תהליך מדידה שיהיה מעט שונה במדדים שלו כך שיתמוך בתהליך הצמיחה והגדילה של חברי הקהילה החדשים, מתוך הבנה שלוקח זמן לתרגל את שריר הכתיבה והשיתוף. תהליך מדידה אחר, אישי, הוא גם חלק מתהליך ההצטרפות שיתן יותר ביטחון ותחושה של "אנחנו רואים אותך" לחברי הקהילה החדשים.

 

כמובן שאלו רק דוגמאות נפוצות, יש עוד המון דברים נקודתיים שרלוונטיים לקהילה הספציפית שלכם.

 

כלים שיעזרו לכם למפות את תהליך האונבורדינג

 

אני נעזרת בכלי מעניין מתוך תהליך שנקרא "עיצוב שירות" שעוזר למפות את כל התהליך הזה (משתמשים בזה רבות בעולם חוויית לקוח ולא רק, שווה להכיר!).

 

מיפוי החוויה נעשה בכמה רמות:

  1. שלבי המסע של חבר קהילה
  2. מסע רגשי
  3. צרכים וחסמים
  4. ממשקים
  5. בעלי עניין

 

הנה דוגמא:

מיפוי חווית אונבורדינג

 

השלב הראשון הוא למפות את כל הדברים שחבר קהילה חדש עובר ברמה הכי פרקטית שיש: לוחץ על הכפתור, שומע על הקהילה, נכנס ורואה את הפוסטים וכו'.

 

השלב השני הוא מיפוי רגשי: מה חברת הקהילה חווה בכל שלב. למשל, סקרנות, שמחה, התרגשות, פחד, וכו'.

 

השלב השלישי הוא מיפוי חסמים. יכול להיות חסם באותו התהליך, או אילו צרכים צריך לשים לב אליהם. למשל – צורך בביטחון או חסם בלפרסם פוסט ראשון.

 

לא מזמן ארגנתי סדנה עם עוד מובילי קהילות, ויחד מיפינו את תהליך האונבורדינג האידיאלי. בתום הסדנה קיבלתי פידבקים מדהימים מכל מי שהשתתפ/ה: קיבלנו גם דרך חדשה להסתכל על הדברים, גם תובנות משמעותיות שמשפיעות על תהליך האונבורדינג, וגם כלי שימושי להגדיל את המעורבות ותחושת השייכות.

 

עיצוב שירות

לסיכום

 

צירוף חברי קהילה חדשים לקהילה זאת חוויה מספקת, מעניינת וגם כזאת שמציבה אתגרים.

 

חברי קהילה חדשים נתקלים בחסמים ייחודיים להשתלבות בקהילה ואנחנו אלו שצריכים למצוא להם מענה בצורה רגישה ומודעת. מיפוי חוויית האונבורדינג ומציאת שיטות ודרכי עבודה שיקלו על כניסת חברים חדשים ויהפכו את זה לחגיגה משמחת – זאת ה-דרך ליצור דינמיקה תוססת וכיפית בקהילה, שתחזק גם את החדשים וגם את הוותיקים, כדי שהקהילה תמשיך לפרוח ולהצליח.

 

אם בניתם תהליך אונבורדינג משובח שתרצו לחלוק איתי – אשמח מאוד להכיר ולשמוע!

 

 

 

הפוסט אונבורדינג מוצלח: איך ליצור חווית הצטרפות לחברים חדשים בקהילה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2021/12/17/welcome-onboard/feed/ 0
על ההבדל שבין קבוצה לקהילה: 4 דברים שהופכים קבוצת אנשים לקהילה של ממשhttps://www.glue-team.co.il/2022/01/15/communityvsgroup/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/communityvsgroup/#respond Sat, 15 Jan 2022 10:08:32 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=630בשנים האחרונות הובלתי קהילות מכל מיני סוגים ובכל מיני ארגונים. במהלך השיחות הראשוניות עם ההנהלה בדרך כלל יש מישהו ששואל: "רגע, אבל איך זה שונה מקבוצות ופורום עמיתים? יש לנו הרבה כאלה בחברה. מה את תביאי שיהיה טוב יותר?"   הו! שאלה מצוינת. קודם כל, תלתלים. אני מביאה מלא תלתלים. אבל מעבר לכך, הקהילות שאני […]

הפוסט על ההבדל שבין קבוצה לקהילה: 4 דברים שהופכים קבוצת אנשים לקהילה של ממש הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
בשנים האחרונות הובלתי קהילות מכל מיני סוגים ובכל מיני ארגונים. במהלך השיחות הראשוניות עם ההנהלה בדרך כלל יש מישהו ששואל: "רגע, אבל איך זה שונה מקבוצות ופורום עמיתים? יש לנו הרבה כאלה בחברה. מה את תביאי שיהיה טוב יותר?"

 

הו! שאלה מצוינת. קודם כל, תלתלים. אני מביאה מלא תלתלים. אבל מעבר לכך, הקהילות שאני מובילה יוצרות אימפקט ארגוני בליגה אחרת לגמרי (כתבתי עליו כאן), בזכות רמת האמון והחיבור הגבוהה שיכולה לקרות רק בקהילה.

 

אז כדי לראות בדיוק איפה עובר הקו הלא כל כך דק בין קבוצה לקהילה, הנה המצרכים שצריך לערבב כדי להפוך קבוצת אנשים לקהילה >

 

קבוצה וקהילה

 

1 | לקהילה יש מטרה משותפת, וכל חברי הקהילה פועלים יחד בשביל להגשים אותה

 

בקבוצה, חברי הקבוצה לא חייבים להיות אקטיביים ולא חייבים לעבוד יחד.

בקהילה, כל חברי וחברות הקהילה מחויבים (ואפילו שמחים) להשתתף בה באופן פעיל ולשתף פעולה זה עם זו כדי להגשים יחד את המטרה שלשמה הוקמה הקהילה.

 

מצאו את ההבדלים

לדוגמה, אם המטרה שלנו היא שיתוף ידע:

>> במקרה הראשון יש לנו קבוצה של אנשים שמגיעים להרצאה מקצועית חודשית, סופגים מידע בצורה פסיבית בסוג של היררכיה (יש מי שמדבר ויש מי שמקשיב) ובסוף הולכים לדרכם כמעט בלי לדבר אחד עם השנייה על מה שלמדו. הם לא חולקים מידע משל עצמם ולא יישארו בהכרח לעזור לאחרים. או בקיצור: קבוצה של אנשי מקצוע שרוצים להעשיר את הידע המקצועי שלהם.

>> במקרה השני יש לנו קהילת שיתוף ידע ששמה לעצמה למטרה לקדם ולפתח נושא מסוים בארגון ולעזור לאנשי המקצוע העוסקים בו להתפתח. בקהילה הזאת אנשים מגיעים להרצאה מקצועית חודשית, בה יש רוטציה בין חברי הקהילה שמעבירים את ההרצאה, ואחריה הם נשארים לדבר אחד עם השנייה ולפתח את הרעיונות שעלו בהרצאה. הם משקיעים זמן בלחשוב יחד איך אפשר להמשיך ולבנות את הידע המקצועי הארגוני, ונהנים לראות אחד את השנייה מצליחים ומתקדמים. חברי הקהילה חולקים ערכים משותפים ומחוברים למטרת הקהילה. הם פועלים יחד בצורה אקטיבית כדי להגיע למטרה הזאת.

 

 

2 | בקהילה יש חיבור אישי בין חברי הקהילה, ותחושת שייכות ומחויבות

 

בקבוצה, החיבור בין העובדים הוא על בסיס מקצועי ולא כל כך משנה להם מי הם האנשים סביבם.

בקהילה, החיבור הוא על בסיס אישי ואפילו חברי, ויש תחושת שייכות ומחויבות אמיתית אחד לשנייה.

 

מצאו את ההבדלים

לדוגמה, אם המטרה שלנו היא חדשנות:

>> במקרה הראשון יש לנו קבוצה שעובדת כדי לדלוור את מה שהוגדר להם. לא משנה להם מי איתם בקבוצה. הם מתמקדים בלעשות את העבודה. אין תחושת שייכות או מחויבות אחד כלפי השנייה וזה מתבטא בזה: שהם פחות עוזרים אחד לשנייה, פחות מתייעצים, ולא ממש משתמשים בכוח של הקבוצה כדי להתקדם. הם ידלוורו את מה שהבטיחו אבל כנראה לא מעבר. מדובר בקבוצה של "Individual contributors", כלומר עובדים שתורמים כל אחד את חלקו – וזהו.

>> במקרה השני יש לנו קהילת חזקה, מתפקדת, שהאנשים רוצים להיות חלק ממנה מעצם היותה קיימת ואפילו מרגישים FOMO אם לא ייקחו חלק בפעילויות השונות. כיף להם לעבוד יחד, הם מתחברים על בסיס אישי ויוצרים חברויות מקצועיות שזולגות מעבר למשימת הקהילה. תופעת הלוואי של החיבורים האישיים היא שהם עוזרים זה לזו, מתייעצים ומייעצים, עושים את העבודה מכל הלב ומשקיעים מעבר ל"נדרש" כי באמת כיף להם ביחד. הם יאכלו יחד ארוחת צהריים ופתאום יצוץ רעיון חדש משיחה אקראית, או יגיעו לישיבה ויתחילו אותה בסיפור מצחיק על מה שקרה בסופ"ש. האנרגיות הגבוהות האלו מחזקות את שיתוף הפעולה שלהם, והתוצרים שהם מדלוורים יהיו ברמה גבוהה בגלל שהם השקיעו זמן בלהבין את החוזקות האישיות אחד של השניה ועבדו בצורה יותר חכמה שהפכה את השלם לגדול מסך חלקיו. חברי הקהילה רואים אחד את השנייה ועוזרים אחד לשנייה באופן אקטיבי. הם מרגישים שייכות ומחוייבות, אחד לשניה ולקהילה.

 

 

3 | קהילה היא פעילות עקבית לטווח הארוך

 

בקבוצה, ההשתתפות היא במסגרת פעילות ספוראדית, ואין מחויבות מיוחדת להמשך שיתוף פעולה.

בקהילה, יש פעילות עקבית ושיטתית ומחויבות להשתתף בה לאורך זמן (לפעמים מוגדר ולפעמים לא).

 

מצאו את ההבדלים

לדוגמה, אם המטרה שלנו היא מיתוג מעסיק דרך קהילת שגרירים:

>> במקרה הראשון, יש לנו קבוצה של אנשים שמקבלים מיילים מצוותים כמו PR, סושיאל או מיתוג מעסיק עם בקשה לחלוק מאמר מסוים בלינקדאין, לכתוב פוסט בנושא כלשהו, או להעביר שיחה לסטודנטים כדי להראות איך נראים החיים בארגון. הם עושים את זה מדי פעם, ואחרי תקופה כנראה ימצו את העניין.

>> במקרה השני, יש לנו קהילת שגרירים שנפגשת בקביעות עם צוותים שונים בארגון ומקבלת מידע שוטף מכל חלקי הארגון, כדי להעלות רעיונות ליוזמות שונות של סטוריטלינג רוחבי וחכם שקולע בדיוק לנקודות שהארגון רוצה להבליט באקו-סיסטם. חברי הקהילה יוזמים פעילויות ועובדים עליהן כחלק משגרת היומיום שלהם. הם מתרגשים מיוזמות חדשות ורואים את הפעילות שלהם כשגרירי הארגון כחלק אינטרגלי מהעבודה. הקהילה היא חלק מהחיים שלהם, לא Pop-up אקראי שילך ויתמסמס עם הזמן. הפעילות תימשך לאורך זמן כי החברים בה באמת מרגישים שהם משמעותיים ומשפיעים על עתיד החברה.

 

 

4 | בקהילה החברים והחברות מרגישים שעצם ההשתייכות אליה מקדמת ועוזרת להם בחיי היומיום

 

בקבוצה, העובדים לא בהכרח מרגישים אימפקט של הפעילות שלהם במסגרת הקבוצה על חיי היומיום שלהם.

בקהילה, לפעילות בתוכה יש השפעה של ממש על מגוון היבטים בחיים של החברים והחברות בה, הרבה מעבר למה שקורה בתוך הקהילה.

 

מצאו את ההבדלים

לדוגמה, אם המטרה שלנו היא להגדיל גיוון והכלה:

>> במקרה הראשון, יש לנו קבוצה של מנהלים במחלקות שונות שנפגשים אחת לרבעון כדי לדבר על הנושא ולנסות להטמיע פתרונות במחלקותיהם כדי לקדם את הנושא. מעבר לפגישות האלו הם לא מתעסקים בנושא ולא משוחחים עליו אחד עם השנייה.

>> במקרה השני, יש לנו חברי קהילה שמחוברים לנושא ומרגישים שליחות בקידום היוזמות האלו בארגון.
חברי הקהילה משתפים אחד את השנייה באתגרים אישיים שלא תמיד פשוט לדבר עליהם בקונטקסט מקצועי, וככה הם מרגישים פחות לבד בארגון.
הם חושבים יחד איך לחולל שינוי ולהשפיע מבפנים על הארגון, וככה הם מרגישים מלאי מוטיבציה ואנרגיות. הם עובדים יחד כדי ליצור עוד מרחבים בהם אנשים יכולים להיות בדיוק מי שהם, וככה מרגישים שהם ממלאים שליחות גדולה יותר בעולם מעבר להגדרות התפקיד שלהם.
הם שמחים להכיר אנשים נוספים בארגון עם אש בעיניים בנושא, ויחד מקדמים את השינוי שהיו רוצים לראות. הקהילה תורמת להם בדיוק כמו שהם תורמים לקהילה.

 


 

מאוסף של אנשים לקהילה

 

כשאנשים אומרים לי שיש להם קהילה פנים ארגונית, לפעמים במבט שני הם מגלים שיש להם קבוצה שמשדרים אליה מסרים (וחברי הקבוצה נשארים פאסיביים ולא ממש תורמים מעצמם), או שהאנשים בקבוצה עושים את אותה משימה, אבל בלי חיבור אישי או תחושת שייכות. במקרים כאלו יש פספוס של הקסם שקורה כשיש חיבור אמיתי בין בני אדם.

 

בשביל ליצור קהילה – בעיקר בתוך ארגונים – צריך להשקיע זמן בהיכרויות אישיות ולהקדיש זמן לקהילה עצמה, לא רק למשימה.

 

ככל הנראה, גם קבוצה וגם קהילה ישיגו את המטרות שהוגדרו להן – אבל קהילה מלוכדת תעבור משברים ביחד ותתחזק מהם, בעוד שקבוצה שאין לחבריה מה שיניע אותם מבפנים – ככל הנראה תתפרק. קהילה מייצרת תחושה שלכולנו אכפת מכולנו, כי אנחנו רואים את האנשים שאיתנו והם חשובים לנו. בממד הארגוני, תחושת השייכות הזאת מקפיצה כל מדד פרודוקטיביות שיש (יש כאן מאמר מצוין של Harvard Business Review על העניין הזה). כשעובדים על משימה משותפת כקהילה יש אמון הדדי, שיתוף ידע, רצון לחלוק התלבטויות ובעיות, עזרה הדדית, וכולם נותנים מעצמם יותר כי יש אש פנימית לכל חבר קהילה ורצון שהקהילה תצליח.

 

אז מה אני מביאה שיהיה טוב יותר מפורום עמיתים?

אני מפצחת את החיבור האנושי, המשמעותי והעמוק, שייצר ערך לחברים בקהילה כדי שהם ישמחו לקחת בה חלק, יהפכו את הארגון לטוב יותר וייהנו מכל רגע בדרך.

ותלתלים :)

 

 

הפוסט על ההבדל שבין קבוצה לקהילה: 4 דברים שהופכים קבוצת אנשים לקהילה של ממש הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/communityvsgroup/feed/ 0
איך בוחרים פלטפורמה לקהילה פנים ארגונית? (ולמה היא הרבה יותר מכלי טכני)https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/platform/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/platform/#respond Sat, 15 Jan 2022 10:28:16 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=636קהילות – גם אם הן בנויות סביב מפגשים פיזיים – צריכות מרחב דיגיטלי כדי לפרוח. במרחב דיגיטלי חברי הקהילה יכולים ליצור חיבורים גם כשהם לא נמצאים באותו המקום, ואפילו בנושאים אישיים יותר ומחוץ לשעות העבודה. זה חשוב כשמחברים בין חברי קהילה שעובדים בקומות שונות של אותו הבניין וכמעט לא נפגשים, וזה הרבה יותר חשוב כשמחברים […]

הפוסט איך בוחרים פלטפורמה לקהילה פנים ארגונית? (ולמה היא הרבה יותר מכלי טכני) הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
קהילות – גם אם הן בנויות סביב מפגשים פיזיים – צריכות מרחב דיגיטלי כדי לפרוח.

במרחב דיגיטלי חברי הקהילה יכולים ליצור חיבורים גם כשהם לא נמצאים באותו המקום, ואפילו בנושאים אישיים יותר ומחוץ לשעות העבודה. זה חשוב כשמחברים בין חברי קהילה שעובדים בקומות שונות של אותו הבניין וכמעט לא נפגשים, וזה הרבה יותר חשוב כשמחברים בין אנשים שעובדים בסייטים שונים, או כמובן – מהבית.

 

אבל איך בוחרים את הפלטפורמה הנכונה? הרי לא לכולם מתאים לדבר בערוצי התקשורת הארגוניים, ולא כל חבר קהילה ישמח להצטרף לעוד קבוצה בוואטסאפ האישי… אז איך מוצאים את הפלטפורמה האידיאלית?

 

לא רק כלי טכני

 

כיום יש הרבה אופציות לפלטפורמות פנים ארגוניות. למשל, פייסבוק, Teams, Webex Teams, Workplace, קבוצות לינקדאין, Slack, וואטסאפ ועוד המון אפשרויות ייעודיות שאפשר לעשות להן התאמות.

 

לצערי, נדמה שהדיון סביב הפלטפורמה הדיגיטלית הוא הרבה פעמים דיון טכני סביב פיצ'רים ואינטגרציה עם מערכות קיימות, ללא בחינה הוליסטית של השאלה המהותית: איך פלטפורמה דיגיטלית יכולה לעזור (או לעכב) התפתחות של קהילה? הגיע הזמן להפסיק לדבר על פלטפורמות להקמת קהילה רק ככלי טכני, ולהתחיל לדבר על משמעות.

 

פלטפורמות

 

הינה שלוש שאלות שאני שואלת כדי לעזור לארגונים לבחור את הפלטפורמה הנכונה לקהילה הנכונה:

 

1. איפה חברי הקהילה נמצאים כבר היום?

זו השאלה הראשונה והבסיסית ביותר שאסור לדלג עליה.
אם הארגון משתמש בפלטפורמה כלשהי שרוב חברי הקהילה אוהבים – ולא רק אוהבים, אלא ממש פעילים בה! – כדאי לנסות להשתלב במה שכבר עובד טוב. הרבה יותר קשה להתחיל משהו מאפס, מאשר להשתלב באופן טבעי בהרגל שכבר הוכיח את עצמו כמוצלח.

 

איך נעשה את זה?

  • נכיר מקרוב את הפלטפורמה הארגונית ונבדוק שני דברים: קודם כל, אם היא בכלל נמצאת בשימוש שוטף ושגרתי, אבל אפילו חשוב מכך – האם היא משמשת גם לשיח אישי ואנושי? לפעמים אפילו השאלה "איזה סוג של שיחות יש בפלטפורמה X" ייתנו לכם תמונת מבט טובה על עד כמה הפלטפורמה מתאימה.
  • נדבר על מה חשוב לנו שיקרה בקהילה ולא על הקהילה עצמה.
    זאת אומרת נשאל "כמה אתם משתפים דברים אישיים או מקצועיים בפלטפורמה הזו?" ולא "האם יתאים לכם שנקים שם את הקהילה?".
    הרבה אנשים לא יודעים מה זו קהילה, איך היא נראית, ומה היא צריכה כדי לפרוח, לכן חשוב להסביר לחברי הקהילה הפוטנציאליים מה הדינמיקה האידיאלית שאתם מעוניינים ליצור, ולשאול איפה יהיה להם הכי נוח לתקשר ולדבר.

 

ממליצה לכם להאזין לפרק 3 בפודקאסט 'מבפנים' עם שני ברקוביץ ממיקרוסופט שסיפרה על הבחירה שלהם בוואטסאפ כפלטפורמת התקשורת עבור מועדון ה-5 בבוקר.

 

2. איזו תקשורת הפלטפורמה מאפשרת?

כדאי להבין אם אפשר לפתח דיונים נפרדים על נושאים שונים (למשל אם יש בפלטפורמה סדר של שרשורים כמו בקבוצות בפייסבוק ובלינקדאין או אם אלו שורות על גבי שורות של טקסטים כמו בסלאק, יאמר וכו'), אם היא סגורה או פתוחה לשאר הארגון, והאם כל חברי הקהילה מקבלים נוטיפיקציות על כל הודעה, ואם כן, אז כמה זה מקובל להשתיק קבוצות כדי שלא יפריעו ביום העבודה.

 

למשל, פלטפורמות שמספימות לאנשים את המייל יהיו פחות נוחות לשימוש, כי חברי הקהילה לא ירגישו בנוח להיות ספונטניים ולחלוק גם מחוץ לשעות העבודה או בסופי שבוע.

 

איך נעשה את זה?

  • נחקור פלטפורמות קיימות וחדשות ונבדוק איזו התנהלות מתאפשרת בכל אחת מהן. כמעט בכל פלטפורמה, בטח חיצונית, יש קייס סטאדיז ואפשר ללמוד מהם לא מעט.
  • נבין מה המגבלות של הפלטפורמה ואיך אפשר לפצות עליהן. למשל, אם הפלטפורמה הארגונית הקיימת לא אידיאלית, אבל אנחנו חייבים שהיא תהיה מקום המפגש של הקהילה, אז נשקול להשלים אותה עם ערוצי תקשורת נוספים. למשל – לפתוח וואטסאפ לשיחות Off topic ולעודד שם שיח יותר ספונטני, או להוציא מייל מסכם בכל שבוע עם כל מה שקרה בקהילה שלנו.

 

3. אילו חיבורים הפלטפורמה מאפשרת?

 

החיבורים וההווי הקהילתי נוצרים איפשהו על הרצף שבין המקצועי לאישי. בדיוק שם קורה הקסם והחיבור האנושי. הכל מתחבר ומתערבב, דיונים מקצועיים ופוסטים מצחיקים ופוסטים אישיים ופוסטים על מה שקורה בתחום, ולאט לאט נוצרת אינטימיות, הומור פנימי, קשרים מפתיעים בין נושאים ואנשים, והופ – זרים הופכים לחברי קהילה. אם התקשורת היא רק בנושאי עבודה ורק בשעות העבודה, הדברים האלה יכולים ממש להקשות על יצירה של קהילה ספונטנית, נגישה וקרובה.

למדתי עם השנים שמרחבים סגורים שאין בהם שום חיבור בין חברי הקהילה כבני אדם ואנשי מקצוע – לא תהפוך לקהילה אלא תמשיך להיות אנשים בודדים שמקבלים ערך מהקבוצה עצמה אבל לא אחד מהשנייה.

 

איך נעשה את זה?

  • נבדוק תוך כדי תנועה מה עובד וננסה כל מיני דברים שיעודדו שיח בלי להתייאש! כן, זה מתסכל כשדברים לא עובדים, אבל בסוף מצליחים לפצח את זה.
  • לפעמים צריך לעשות בחירות אמיצות כדי שהקהילה תפרח. זה אומר גם לעבור לפלטפורמות חדשות ולא מוכרות, להשתמש בפלטפורמות קיימות בצורה חדשנית, או להשתמש במפגשים הפיזיים/אונליין כדי לייצר את הקירבה הזו.

 

 

אז איך בוחרים את הפלטפורמה הנכונה?

 

ממש כמו שאני עושה בתהליך בניית קהילה – מפצחת את החיבור בין הצורך של העובדים והצורך של הארגון – גם בבחירת פלטפורמה צריך לפצח את החיבור שבין ההתנהלות הרצויה ובין הפלטפורמה שתוכל לתת לנו מענה.

לכן חשוב קודם כל להגדיר איך היינו רוצים שהקהילה תיראה ומה יקרה בתוכה (השיחות, התחושה, החיבור), אחר כך בודקים את האפשרויות הקיימות, ורק אז בוחרים באופן מושכל. וגם אז – לוקחים בחשבון שזה אף פעם לא ודאי במאה אחוז ויכול להיות שנצטרך להתגמש ולזוז לפלטפורמות אחרות או להוסיף עוד ערוצי תקשורת.

 

ככה זה יכול להראות למשל:

תהליך בחירת פלטפורמה באינפוגרפיקה

לסיכום

 

כדי שקהילה תצליח, חברי הקהילה צריכים מקום ליצור חיבורים גם כשהם לא נפגשים פנים מול פנים. פלטפורמה דיגיטלית טובה, שבחרנו בתשומת לב, תעזור לקהילה שלנו להצליח ותשמש זירה לשיח אישי, מקצועי וכל מה שבאמצע.

 

הבחירה בפלטפורמה צריכה להגיע מתוך פיצוח של צרכי הקהילה הספציפית, למטרה הספציפית שהיא הוקמה, בארגון הספציפי, עם התרבות הארגונית הספציפית שלו. אין פתרון אחד שמתאים לכל ארגון ולכל קהילה. וכמובן, אני כאן לעזור לכם למצוא מה יעבוד בדיוק בשבילכם.

 

 

הפוסט איך בוחרים פלטפורמה לקהילה פנים ארגונית? (ולמה היא הרבה יותר מכלי טכני) הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/platform/feed/ 0
מי הם מחזיקי העניין בארגון, למה הם חשובים, ואיך זה משפיע על הקהילה?https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/stakeholders/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/stakeholders/#respond Sat, 15 Jan 2022 10:47:33 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=642דמיינו לכם מנהלת הדרכה שעובדת ימים כלילות על פיתוח תכנית הכשרה, ופתאום – בלי שבכלל מתייעצים איתה – שומעת שהיא צריכה לתכנן הדרכה לקהילת שיתוף ידע חדשה. איך היא תרגיש? מה היא תגיד על היוזמה הזאת בין דלתיים סגורות? והאם היא תהייה שותפה אמיתית לפרויקט?   או תחשבו על סמנכ"ל הכספים שעובדת בטירוף על תקציב […]

הפוסט מי הם מחזיקי העניין בארגון, למה הם חשובים, ואיך זה משפיע על הקהילה? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
דמיינו לכם מנהלת הדרכה שעובדת ימים כלילות על פיתוח תכנית הכשרה, ופתאום – בלי שבכלל מתייעצים איתה – שומעת שהיא צריכה לתכנן הדרכה לקהילת שיתוף ידע חדשה. איך היא תרגיש? מה היא תגיד על היוזמה הזאת בין דלתיים סגורות? והאם היא תהייה שותפה אמיתית לפרויקט?

 

או תחשבו על סמנכ"ל הכספים שעובדת בטירוף על תקציב לשנה החדשה ופתאום שומעת מאחד המנהלים שלה שצריך תקציב לפרויקט קהילת חדשנות שמתחיל ממש בשבוע הבא. הממ.. מישהו אי פעם פגש סמנכ"ל כספים שאוהבת הפתעות? כמעט בכל ארגון, מצב כזה יוביל לעצירה חדה של הפרויקט וכמה שיחות לא נעימות בחדרי ההנהלה.

 

התרחישים האלו הם דוגמאות לנזק ברמה המקצועית וברמה האישית: אף אחד לא אוהב להרגיש שלא סופרים אותו בארגון, שדעתם לא נחשבת, או שהם לא מיודעים על משהו שמשפיע עליהם ישירות או בעקיפין. כל אחד מהאנשים האלו הם מחזיקי עניין, וכשהם נתקלים במהלך כזה של הקמת קהילה שהם בכלל לא ידעו עליו, הם הולכים להיות סקפטיים לגבי הקהילה וממש לא יקדמו אותה. עכשיו כשהנזק כבר נעשה, יהיה הרבה יותר קשה לרתום אותם בהמשך.

 

מחזיקי עניין הם אנשים שמשפיעים על קיום הקהילה (למשל מקבלי החלטות ומחזיקי תקציבים), או אנשים שמושפעים מהפעילות בקהילה, בתוך וגם מחוץ לארגון. כולם הם חלק מהאקוסיסטם בתוכו הקהילה "חיה". גם משפחות, בני זוג ועובדים שלא מעורבים ישירות בקהילה אבל מושפעים ממנה ושומעים מה עושים בה, כולם לגמרי חלק מהאקוסיסטם.

התפקיד שלנו כמובילי קהילות הוא להבין מי הם מחזיקי העניין, מה מניע אותם, ואיך אפשר לרתום אותם לטובת הקהילה בכל שלביה.

 

איך עושים את זה?

קרן גולדנברג הגתה תהליך שלם ואותו אנגיש לכם כאן.

 

יצירת Win-Win-Win

 

הקמה והובלה של קהילות הוא פרויקט שצריך ליצור בו הסכמה, הדדיות ומומנטום, ולרתום אליו את כל מחזיקי העניין – לפני שמתחילים לעבוד.

לכל מחזיק עניין יש אינטרס שונה, לכן חשוב למפות את כל מחזיקי העניין, להבין מה חשוב להם ומה מניע אותם, איך הקהילה מתחברת לעבודה השוטפת שלהם, ואיך אפשר למנף את היחסים איתם לטובת הקהילה. קהילות מוצלחות יוצרות win-win-win לחברי הקהילה, לארגון ולכל מחזיקי העניין בתוכו ומחוצה לו: כולם צריכים להרוויח מהקהילה הזו בדרך כלשהי.

 

מיפוי מחזיקי עניין וניהול מוצלח שלהם תורם ל:

 

מחזיקי עניין בארגון

 

 

(1) רוח גבית לקהילה – כשהרבה אנשים רתומים למהלך, לכולם יש אינטרס לתת לקהילה רוח גבית ולראות אותה משגשגת. זה אומר ליחצ"ן אותה בתוך ומחוץ לארגון, לחבר את הקהילה ליוזמות והזדמנויות רחבות בארגון, ובסופו של דבר להפוך אותה לפרויקט נחשק ויוקרתי שכולם מכירים.

 

(2) מנדט לפעול – הקמה והובלה של קהילה דורשת משאבים, בין אם זה תקציב, כסף, זמן, תשומת לב ארגונית, מקום בערוצי התקשורת הפנים ארגונית, ועוד. כשיש לנו יחסים מקצועיים ואישיים נעימים עם כל מי שיכול להשפיע על הפרויקט, יהיה לנו הרבה יותר קל להניע אנשים ולהשתמש בכל המשאבים שהוקצו עבור הקהילה בצורה חלקה בלי כל הזמן להסביר את עצמינו.

 

(3) יצירת BUY IN ומחויבות – כשמתייעצים ומיידעים מחזיקי עניין ביוזמה חדשה, והם זוכים קצת לעצב אותה, קצת לחשוב יחד, קצת לייעץ, קצת להשתתף, היוזמה הופכת לקצת שלהם, מה שמגדיל את המחויבות שלהם ואת התמיכה שלהם. כולנו רוצים לראות משהו שהוא קצת שלנו מצליח.

 

(4) פירוק התנגדויות – כשכולם מרגישים שותפים, מעורבים או לפחות מיודעים, היחס שלהם כלפי הקהילה יהיה חיובי (או לפחות ניטרלי), ויהיו להם פחות סיבות "להכשיל" את פעילות הקהילה.

 

איך עושים מיפוי מחזיקי עניין?

 

השלב הראשון הוא למפות את כל האנשים או הפונקציות הארגוניות שישפיעו או יושפעו מקיום הקהילה. למשל, גורמים שישפיעו: מנהלים ישירים, מנכ"ל, גיוס, צוות הסושיאל, מחזיקי תקציבים ועוד. אנשים שיושפעו מהקהילה: חברי הקהילה, העובדים בצוותים שלהם, בני המשפחה וכדומה.

 

השלב השני הוא להבין לאילו מחזיקי עניין יש את הכי הרבה השפעה ומה מידת האינטרס שלהם בקהילה.

 

כלומר, ניקח את הרשימה הארוכה שכתבנו בשלב הראשון וננסה להבין כמה כל אחד מהם משפיע על קיום הקהילה, וכמה אינטרס יש להם בפעילות שקורית בה.

 

אם יש להם השפעה גבוהה, הם מקבלי ההחלטות ומחזיקי התקציב שבלעדיהם אין לנו מנדט לפעול. ובאותה מידה, בעלי אינטרס גבוה בקהילה הם מחזיקי עניין שהפעילות שלהם תלויה במידה מסויימת בקיום הקהילה, כמו למשל אשת התקשורת הפנים ארגונית שמושפעת מהפעילות של קהילת הסטוריטלרים בארגון אבל אינה משפיעה עליה בשום צורה.

 

בדרך כלל נמספר את מידת החשיבות ונדאג לחזור בעתיד לאלו שהיו פחות קריטיים להתחלה.

 

אני אישית משתמשת במטריצת 2X2 פשוטה:

 

מיפוי מחזיקי עניין בארגון

 

והנה אותה המטריצה עם דוגמה ספציפית לקהילת AI פנים ארגונית שמטרתה שיתוף ידע:

 

דוגמא למיפוי מחזיקי עניין

 

1) ברבעון הימני העליון יש לנו את מחזיקי העניין שהכי חשוב לרתום אלינו, כי יש להם גם השפעה גבוהה וגם אינטרס גבוה בקהילה. כלומר, בלי OK מהמנכ"ל למשל, אין בכלל פרוייקט. בלי מנהלי חברי קהילה, אין פעילות בקהילה.

 

2) ברבעון הימני התחתון יש לנו מקבלי החלטות שמאד חשובים לנו, אבל הם פחות מעורבים בקהילה עצמה. למשל, צוות התקשורת הפנים ארגונית משפיע על הקהילה ועל המיצוב שלה, וצוות הPR לוקח את החומרים שלנו ועובד איתם – כך שהצוות מושפע ממה שנעשה בקהילה. ולכן חשוב לוודא ששני הצוותים עובדים יחד איתנו בהרמוניה.

 

3) ברבעון השמאלי העליון יש לנו את מחזיקי העניין שאמנם אין להם כוח קבלת החלטות, אבל יש להם אינטרס גבוה בקהילה – הם הולכים להיות מעורבים מאד בפעילות. צוות הסושיאל למשל משפיע על הפעילות בקהילה, בעוד שהטאלנטים עצמם – אלו שרוצים להשתתף בקהילה, מושפיעים מהפעילות בקהילה.

 

4) ברבעון השמאלי התחתון יש לנו גורמים אחרים שהם לא מאד מעורבים בקהילה, אבל כן כדאי מאד לרתום אותם לפעילות המשותפת כי הם חלק מהאקוסיסטם. למשל קהילות מקצועיות אחרות צריכות לדעת מה קורה בקהילת הAI ואיפה יש חפיפה \ מקום לשיתוף פעולה. הקהילות האלו לא משפיעות על הנעשה בקהילה, אבל יכולות להיות מושפעות ממנה.


 

מה עושים אחרי המיפוי?

 

חשוב שמובילי הקהילה מטעם הארגון ייצרו את הקשרים והמסרים הנכונים לכל מחזיק עניין. למשל – המסרים שיוצגו להנהלה הבכירה יהיו קשורים לאסטרטגיה הארגונית, בעוד שהמצגת המיועדת לצוות הגיוס תדבר על התרומה של הקהילה למאמצי הגיוס ואיך הם משתלבים אחד בשני ועוזרים לצוות לעשות את העבודה שלהם יותר בקלות.

 

צריך לדבר עם כל אחד ממחזיקי העניין בשפה שלהם, והתפקיד שלנו הוא להתאים את המסר ולוודא שהוא משרת גם את המטרות שלהם. מחזיקי עניין שמשפיעים על הקהילה לוקחים חלק בקבלת ההחלטות ולכן המסרים צריכים להיות בנויים סביב המטרות שלהם עבור הקהילה, בעוד שמחזיקי עניין שמושפעים מהקהילה חייבים להיות בעיקר מיודעים שהקהילה קיימת, והמסרים צריכים להיות בנויים סביב שיתוף פעולה (ולבדוק אם יש להם אינפוט רלוונטי).

 

אז בואו נחזור למנהלת ההדרכה שלנו שעובדת ימים כלילות על פיתוח תכנית הכשרה. והפעם, במקום להנחית עליה קהילת שיתוף ידע, היא מקבלת מייל מסודר והזמנה לשיחת היכרות מאחד ממובילי הקהילה. במייל יש מידע ראשוני לגבי הרעיון סביב הקהילה, ומטרת שיחת ההיכרות היא להבין ממנה מה היא חושבת שכדאי לעשות בשביל שהקהילה תפרח, ואם היא תרצה להשתתף בתכנון תכנית ההדרכה. בשיחת ההיכרות ואולי גם בשיחת המשך, נציע לה דרכים בהם אפשר לעזור לה עם תכנית ההדרכה שלה דרך קהילת שיתוף ידע ונקבע איזשהו פרוטוקול לשיתוף פעולה בינה לבין מנהלי הקהילה. לכל אורך הדרך המסרים שהיא תקבל יותאמו לעולם התוכן ולאינטרסים שלה, כשהמסר העיקרי הוא שהקהילה תעזור לעבודה השוטפת שלה.

 

ואם אנחנו מדברים על מיפוי רחב של מחזיקי עניין, בואו נסתכל גם על אנשים מחוץ לארגון. אני יכולה לבחור לשלוח פיצות למשפחות של חברי קהילה שנשארים לאירוע קהילה בשעות ערב מאוחרות מתוך ההבנה שכולם ייהנו מזה ותיווצר התלהבות שתהדהד גם בחיים האישיים של חברי הקהילה ותעזור לרתום אותם עוד.

 

 

אבל זה לא נגמר כאן

 

למרות שחשוב מאד להתחיל את הקהילה ברגל ימין ולרתום את כל מחזיקי העניין שלנו, לא פחות חשוב להשאיר אותם מיודעים לאורך כל הדרך. למשל, נחזור לסמנכ"ל הכספים שלנו, שהפעם השתתפה בישיבת הנהלה והקשיבה בקשב רב לכל היתרונות של קהילת חדשנות. היא אישרה את הסעיף הזה בתקציב והמשיכה ביום יום השוטף שלה, עד לרבעון הבא. אם היא מגיעה למצב בו יש לה סעיף "קהילת חדשנות" שזכור לה שהיא אישרה, אבל אין לה מושג מה קרה איתו, היא תתפתה לחשוב שהוא לא תרם כלום במהלך השנה ואולי זה פרוייקט לא כל כך נחוץ. לכן, חשוב להמשיך לדברר את הקהילה עם מחזיקי העניין ולהראות את ההישגים של הקהילה כל כמה זמן.

 

הרבה מחזיקי תקציבים לא מעורבים ביום יום של ניהול הקהילה, ולא בטוחים שהיא שווה את ההשקעה. כשהם שומעים על ההישגים וההתקדמות שהקהילה עושה בארגון (כי מדדנו מלאאאא KPIs כמובן!), הרבה יותר קל להצדיק את הקיום שלה.

 

 

לסיכום

 

אי אפשר להקים קהילה מוצלחת בלי למפות, להכיר ולהשפיע לטובה על מחזיקי העניין בסביבה הקרובה והרחוקה של הקהילה. כל אחד מהאנשים האלו שלא דיברנו איתם יכול לטרפד את המהלך, להאט אותו, או להגיב בצורה פושרת דווקא כשהקהילה צריכה מומנטום וגב. לכן זה קריטי למפות את כל מחזיקי העניין ולהבין מה חשוב להם, איך הדינמיקה בינם לבין הקהילה הולכת להראות, ומי הולך לנהל את מערכת היחסים הזאת.

 

מחזיקי עניין יכולים להכשיל קהילה או לעזור לה לפרוח.

 

גישה של win-win-win זאת הדרך הכי טובה לגשת למחזיקי העניין בארגון. כשהם מרגישים שרואים אותם וחושבים על הצרכים שלהם, כולם מרוויחים.

 

הפוסט מי הם מחזיקי העניין בארגון, למה הם חשובים, ואיך זה משפיע על הקהילה? הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/stakeholders/feed/ 0
מרעיון להשגת יעדים וצמיחה: 10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית מוצלחתhttps://www.glue-team.co.il/2022/01/15/10steps/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/10steps/#respond Sat, 15 Jan 2022 10:58:54 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=650עם השנים ליוויתי הרבה ארגונים בהקמת קהילות פנים ארגוניות. ראיתי בעצמי את השינויים שקהילה יכולה לעשות בתוך ארגון, למשל, לקדם ולעודד חדשנות ארגונית, גיוס ושימור עובדים, מיתוג מעסיק, פיתוח ידע, הטמעת שיטות עבודה וכלים טכנולוגיים, והרשימה ממשיכה. למדתי ולימדתי שהחיבורים שנוצרים בקהילות באמת יכולים להזיז הרים, כי קהילות פנים ארגוניות הן כלי אסטרטגי לכל דבר. […]

הפוסט מרעיון להשגת יעדים וצמיחה: 10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית מוצלחת הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
עם השנים ליוויתי הרבה ארגונים בהקמת קהילות פנים ארגוניות. ראיתי בעצמי את השינויים שקהילה יכולה לעשות בתוך ארגון, למשל, לקדם ולעודד חדשנות ארגונית, גיוס ושימור עובדים, מיתוג מעסיק, פיתוח ידע, הטמעת שיטות עבודה וכלים טכנולוגיים, והרשימה ממשיכה. למדתי ולימדתי שהחיבורים שנוצרים בקהילות באמת יכולים להזיז הרים, כי קהילות פנים ארגוניות הן כלי אסטרטגי לכל דבר.

 

ולמרות זאת, בגלל שמדובר בתחום חדש יחסית, לא תמיד ברור לאנשים מה כל זה אומר בתכלס. כלומר, איך בכלל בונים קהילה פנים ארגונית? ומה עושים כדי שהיא תצליח?

 

או בקצרה: הדר, מה את בדיוק עושה כל היום בקהילות שלך?

 

בשביל לענות על כמה מהשאלות שמגיעות אלי, החלטתי לתת לכם הצצה (דרמטית!) אל מאחורי הקלעים של סודות המקצוע, שלב אחר שלב. ניסיתי לפרט את התהליך כמה שיותר, אבל אתם כמובן תמיד מוזמנות ומוזמנים לפנות אלי עם שאלות ספציפיות.

 

בינתיים, הנה מה שקורה מהרגע שלקוח\ה פונה אלי עם רעיון ועד ליצירת קהילה פנים ארגונית מוצלחת.

 

10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית

 

 

שלב 1: הבנת הצורך

 

לקוחות קיימים או חדשים בדרך כלל פונים אליי בגלל איזשהו צורך פנים ארגוני. יכול להיות שמדובר ברעיון שעלה מהעובדים, צורך שההנהלה זיהתה, או איזשהו אתגר עסקי פנים ארגוני.

 

אם הצורך עלה מההנהלה, בשלב הזה נחשוב איך אנחנו גם מעודדים את העובדים להציע רעיונות, כמה אנחנו נגישים ופתוחים לשמוע אותם, והאם קהילה היא בכלל הפתרון הנכון עבור הארגון הספציפי הזה. כלומר, האם המנהלים מבינים שיש כוח ל"ביחד" שיכול לשנות את התמונה?

אם הרעיון הגיע מהעובדים, וההנהלה הגיעה אליי בשביל להתייעץ, גם כאן כדאי להבין איזה צורך עומד מאחורי הרעיון והאם קהילה באמת יכולה לענות לצורך הזה.

 

בשלב הזה אני מבינה ומזקקת את הצורך, וגם את הבשלות של הארגון להקים קהילה כפתרון. לצערי, למרות היתרונות הגדולים של קהילות, לא כל ארגון יכול להתאים לשגשוג של קהילה (עוד על סוגי קהילות ומתי הן רלוונטיות אפשר לקרוא כאן).

 

טיפ ממני: אני תמיד מגיעה סקרנית, שואלת המון שאלות ומציבה בפני הארגון שאלות קשות, כמו "מה יקרה אם העובדים יחליטו להקים יוזמה מתוך הקהילה או ידברו על זה שהם לא מרוצים בחברה?". השאלות האלה נועדו לוודא שלפני שיוצאים לדרך ומשקיעים משאבים – הארגון יודע מה היא "קהילה" ומוכן להשקיע בה לאורך זמן.

 

שלב 2: הגדרת מטרות

 

אם הבנו שקהילה זאת אפשרות טובה, וההנהלה בעד, הגיע הזמן להבין מה המטרות הארגוניות מאחורי המהלך, ומה היינו רוצות לראות שקורה לאורך זמן. חשוב להגדיר מטרות ספציפיות כמה שיותר (למשל בשיטת SMART) שיחד יענו על הצורך או יפתרו את האתגר שזיהינו.

 

בשלב הזה נענה על שאלה אחת עיקרית: איך הקהילה תשפיע על הארגון? (עוד על מטרות ארגוניות אפשר לקרוא כאן).

 

טיפ ממני: להיצמד למקסימום 3 מטרות כדי להיות פרקטיים ומפוקסים במענה על הצורך שזיהינו.

 

שלב 3: בדיקה בשטח מול העובדים הרלוונטיים

 

בדיוק כמו בפיתוח מוצר, כדי לוודא שהרעיון שעלה באמת יתחבר לאנשים אליהם אנחנו מכוונות – אנחנו חייבות לבדוק את זה בשטח. הדרך לעשות את זה היא בשילוב של שיחות אישיות, סקרים פנימיים, או אפילו גוגל פורם סטנדרטי שיישלח בדיוור הפנימי. השלב הזה הוא סוג של בדיקת כדאיות בה ננסה להבין אם הרעיון שעלה באמת מעניין את העובדים שלנו (או כמות נכבדת מספיק של אנשים), ואם לא – ננצל את ההזדמנות כדי לבדוק מה כן.

כאן יש מדריך (מקוצר) בן 6 עמודים שכתבתי על איך לתכנן ולהנחות ראיונות לקראת הקמה של קהילה חדשה.

 

טיפ ממני: אנחנו עדיין בשלב המחקר, כך שהכל פתוח והגדרת הצורך לא סופית. לכן חשוב לשים לב לפרטים הקטנים, למילים ולרגשות שעולים אצל העובדים, ולהישאר סקרנים וקשובים. למשל, לשאול שאלות פתוחות (עדיף פנים אל פנים או במצלמה פתוחה), לשים לב למילים ולאיך שהם מתארים את זה כדי להשתמש בהן בהמשך ועוד.

 

חשוב לזכור שיש מקרים בהם נחליט לקפוץ למים ופשוט לנסות את הרעיון. זה גם בסדר וקורה לא מעט פעמים.

 

שלב 4: פיצוח מהות הקהילה

 

אחרי שדיברנו עם העובדים והבנו מה חשוב יותר (או פחות), הגיע הזמן לשייף את כל המסקנות שלנו. זה החלק הקריטי שיבהיר את מטרת הקהילה הסופית, ואת איך שהעובדים יכירו אותה.

 

יש קהילות בהן בדרך כלל הצורך הארגוני והרצון של העובדים מתחבר בטבעיות (למשל קהילות מקצועיות), אבל יש מצבים בהם ממש צריך לפצח ולמצוא את החיבור ההוליסטי ביניהם. למשל – קהילת שגרירים. זה לא מובן מאליו שעובדים ירצו לדברר החוצה את הארגון, בייחוד בעולמות טכנולוגיים בהם עומס העבודה גבוה מאוד והעובדים לא תמיד מתחברים למה שהם תופסים כקונספטים שיווקיים. אז מה יגרום להם לעשות זאת בכל זאת? (רמז: זה לא תמיד מיתוג אישי).

 

זה השלב האהוב עליי, כי הפיצוח הזה דורש את כל הכלים שעומדים לרשותי: רגישות ל-State of mind שקלטתי מהעובדים שדיברתי איתם, התובנות שאספתי בדרך מהתרבות הארגונית ומהגישה הניהולית, הניסיון והידע המקצועיים שלי של מה יעבוד ומה לא, והרבה יצירתיות. לבסוף, רק כשמבינים את החיבור, מבינים מה המסר שנרצה לספר לחברי הקהילה הפוטנציאליים וגם אילו תכנים ניצור כדי לתמוך בפעילות.

 

טיפ ממני: חשוב להבין What’s in it for me בשביל העובדים, ואיך זה משתלב בטבעיות עם התמונה הרחבה יותר של צרכי הארגון. אי אפשר לזייף בשלב הזה, מה שחורק ולא מתחבר בצורה אותנטית כאן – פשוט לא יתרומם בהמשך.

 

שלב 5: יעדים ובניית תכנית עבודה

 

אחרי שפיצחנו את סוג הקהילה, המטרות שלה והמסרים לחברי הקהילה (ולארגון), הגיע הזמן לתחום את כל זה בתוכנית עבודה מסודרת. תכנית העבודה מכילה יעדים, לוחות זמנים, תחומי אחריות, צורת תקשורת ועדכונים ועוד. בדיוק כמו כל מהלך אסטרטגי, הקמת קהילה היא תהליך שצריך לדבר את השפה הארגונית ולהשתלב כחלק מהיוזמות והעדיפויות הארגוניות של ההנהלה.

 

זה השלב האחרון של יצירת אסטרטגיה, אחריו נשיק את הקהילה ונצא לדרך.

 

טיפ ממני: הקמת קהילה היא פרויקט לכל דבר, לכן נגדיר יעדים ו-KPIs שנמדוד במהלך העבודה. בשלב זה קריטי להבין מי הם ה-champions מההנהלה מולם אני עובדת שיוכלו לחבר את הפעילות בקהילה לביזנס, ויתקשרו את התוצאות להנהלה באופן שוטף.

 

10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית

 

 

שלב 6: יציאה לדרך!

 

תוכנית העבודה אושרה, יש מסרים, מובילי קהילה, וגם גב מההנהלה. הגיע הזמן לעשות השקה לקהילה, לגייס חברי קהילה, ולהתחיל לעבוד על המטרות והיעדים שהצבנו.

 

טיפ ממני: חשוב ליצור מומנטום והתלהבות, גם בצורת התקשורת (מילים ומסרים) וגם במיצוב חשיבות הקהילה (שימוש בערוצי תקשורת פנים ארגוניים בולטים, פרגון מבעלי העניין הרלוונטיים בארגון וכו').

 

שלב 7: מדידה ותיקונים

 

קהילה היא אורגניזם עם חיים משל עצמו, כך שיכול להיות שנגלה אחרי שבועיים או שלושה שצריך לשנות או לחדד משהו במבנה הקהילה, במסרים או בצורת העבודה. חשוב לעשות תיקונים בתחילת הדרך כדי להדק ולשפר את צורת הפעולה. כמובן, קל יותר לעשות את זה כשאנחנו מודדים את ה-KPIs שהגדרנו קודם לכן ומבינים מה עובד ומה לא.

 

טיפ ממני: השלב הראשוני של כל קהילה הוא סוג של פיילוט, לכן חשוב לשמור על ראש פתוח לשינויים ושיפורים.

 

שלב 8: שימור

 

אחרי שהבנו מה עובד טוב (והפסקנו את מה שלא עבד כל כך), יגיע שלב טבעי בו הקהילה תתייצב ותהפוך ל-business as usual. זה שלב בו חשוב לשמר את חברי הקהילה וצורת הפעילות ולהמשיך ליצור עוד ועוד מומנטום בדמות הישגים, גאוות יחידה, פעילויות חוצות ארגון, תוכניות הוקרה, הצבת יעדים חדשים וכו'.

 

טיפ ממני: חברי הקהילה נותנים מזמנם בנוסף ליום העבודה העמוס לעייפה שלהם. לכן בשביל לשמר קהילה מוצלחת ותוססת ולהצמיח אותה, חשוב שיהיה לאנשים כיף, עניין וחיבור אישי, ושהם ירגישו שההשתתפות בקהילה נותנת להם ערך מוסף רגשי. לכן החלק הכי חשוב הוא להמשיך ולעבוד על החיבורים הרגשיים והאישיים של חברי הקהילה אחד עם השנייה, ועם אחרים בארגון.

 

שלב 9: מדידה ותיקונים

 

עכשיו כשהקהילה במצב היציב שלה, כדאי לעשות בדיקה נוספת ולראות אם יש עוד משהו לשפר כדי להפוך את הקהילה לבת-קיימא לתקופה ארוכה.

 

טיפ ממני: מעבר למדידת ה-KPIs, פידבק ישיר מחברי הקהילה הוא הדרך הכי טובה להשתפר עוד ועוד.

 

שלב 10: צמיחה!

 

יש קהילה מוצלחת, תוססת ומעניינת שעושה חיל ומגשימה את המטרות עבורן היא נוצרה. יש כבר הצלחות קטנות או גדולות, הקהילה הופכת לשם דבר, ונראה שלאט לאט המוניטין של הקהילה גדל והיא מתחילה לעניין עוד ועוד אנשים. היא נעשית desired. זה בדיוק השלב בו אחרים בארגון מתחילים להתעניין ולבקש להצטרף, ולכן חשוב להמשיך את המומנטום ולהחליט על הצורה הטובה ביותר לקהילה לצמוח ולמשוך אליה עוד עובדים ועובדות.

 

טיפ ממני: חברי קהילה חדשים עלולים לשנות את הדינמיקה שנוצרה בקהילה. בשביל שחברי הקהילה "המקוריים" לא ירגישו ש"לוקחים להם" משהו שהם בנו בעבודה קשה, כדאי להגדיר את גדילת הקהילה כאחד מהיעדים בתוכנית העבודה, כך שצמיחה תיתפס כמשהו חיובי וחברי הקהילה ישמחו לצרף אחרים מתוך תחושת נדיבות וקולגיאליות.


 

לסיכום: אין קסמים, יש אסטרטגיה

 

בניית קהילה היא פרויקט מורכב – אבל מתגמל, אישית ועסקית. אין בתהליך קסמים או אקראיות, אלא תוכנית עבודה מסודרת, זיהוי צורך ארגוני, פיצוח אסטרטגיה ושיפור מתמיד.

 

מהניסיון המגוון שלי בהקמה והובלה של קהילות, יש שני אלמנטים שכל מובילת קהילות טובה צריכה: הבנה עסקית ורגישות. הראשון ברור מאליו. השני הוא האלמנט הבלתי מוחשי שלא שמים לב אליו כשהוא שם, אבל זה ברור כשהוא חסר. אני מתמחה בפיצוח נקודות ההשקה בין צרכי הארגון והמטרה העסקית מאחורי קהילה, לבין צרכי האדם שעומד מולי. קהילה שנוצרת בלי לחבר את כל הצרכים, ובלי לתקשר את מה שבאמת מעניין ואכפת לעובדים, היא קהילה ש(כנראה) לא תפרח ותצמח.

 

מי שכבר עבד איתי יודע שזה מה שאני כל כך אוהבת במקצוע הזה – לחבר בין אנשים לארגונים, בין אנשים לעצמם, בין מטרות גדולות ושאפתניות לבין רצונות אינדיבידואליים ומרגשים. וזה עובד.

 

 

 

הפוסט מרעיון להשגת יעדים וצמיחה: 10 שלבים בהקמת קהילה פנים ארגונית מוצלחת הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/10steps/feed/ 0
מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונהhttps://www.glue-team.co.il/2022/01/15/when-employees-meet/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/when-employees-meet/#respond Sat, 15 Jan 2022 11:41:26 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=662  עובדה מדהימה התגלתה במחקר שפורסם במאי האחרון: עובדים וצוותים שמרגישים חיבור ואנגייג'מנט לחברה הופכים אותה ליותר רווחית ומצליחה. טוב, את זה כבר ידענו. החלק המפתיע הוא שזה נכון עוד יותר – ובעיקר – בזמן משבר כלכלי.   המחקר, שיצא בשיתוף עם מכון גאלופ העולמי, בדק רווחיות, פרודוקטיביות, תחלופת עובדים ומה לקוחות חושבים על אלפי […]

הפוסט מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונה

 

עובדה מדהימה התגלתה במחקר שפורסם במאי האחרון: עובדים וצוותים שמרגישים חיבור ואנגייג'מנט לחברה הופכים אותה ליותר רווחית ומצליחה. טוב, את זה כבר ידענו. החלק המפתיע הוא שזה נכון עוד יותר – ובעיקר – בזמן משבר כלכלי.

 

המחקר, שיצא בשיתוף עם מכון גאלופ העולמי, בדק רווחיות, פרודוקטיביות, תחלופת עובדים ומה לקוחות חושבים על אלפי חברות במהלך השנים 1994 עד 2015. החוקרים השוו את הצלחת החברות בשנים "רגילות" ובשנות משבר כלכלי. מסתבר שבשנות משבר, לחברות שהצליחו יותר בכל הפרמטרים היה משהו אחד ספציפי במשותף: העובדים והצוותים שלהם היו מחוברים לארגון. המסקנה של החוקרים ברורה: עובדים מחוברים עוזרים לחברות להתמודד עם משברים כלכליים הרבה יותר טוב.

 

המחקר הזה מאשש את מה שתמיד ידעתי: כשאנשים מרגישים חיבור רגשי לארגון, ארגונים הופכים למצליחים ומוצלחים יותר. ככה שקהילות הן כלי ארגוני אסטרטגי לכל דבר.

 

אילו יעדים ארגוניים אפשר להשיג באמצעות קהילה פנים-ארגונית? הנה כמה מהם:

 

1. חדשנות ארגונית

 

במקום לדבר על חדשנות ארגונית במושגים עמומים, חברות רבות נותנות לעובדים שלהם כלים של ממש לזהות הזדמנויות לחדשנות, ותומכות בהם לכל אורך התהליך בעזרת קהילות שיתוף ידע וגילדות מקצועיות.

 

התהליך בדרך כלל מתחיל בהכשרה לזיהוי חדשנות, יחד עם דרכי פעולה פרקטיות על איך להפוך אותה רלוונטית לארגון. בכל תהליך כזה יש מקום לביטוי הרעיונות של העובדים – והם לוקחים את הגישה הזאת אחר כך ליומיום.

 

אחת הדוגמאות הכי מפורסמות לגישה הזאת היא חברת Whirlpool, שהכשירה 15 אלף מעובדיה לזהות הזדמנויות ולקדם חדשנות בארגון. הגישה הזאת, שהובילה VP החדשנות ננסי טנאנט (שגם כתבה על זה ספר) היא אחת מאבני הדרך של הצלחת החברה, שדיווחה בעבר שחמישית מרווחיה (המסתכמים בכ-20 מיליארד דולר בשנה) מגיעים מפרויקטים של חדשנות ארגונית.

 

כמו שראינו במאמר הקודם, קהילות משימה יוצרות חיבורים בין אנשים שלא עובדים יחד בדרך כלל. חיבורים רוחביים כאלו יוצרים רעיונות חדשים ומעניינים שמקדמים חדשנות ארגונית, ועוד כזאת שמתחשבת בנקודות מבט שונות ומשונות עם תובנות מהשטח.

 

 

2. שימור עובדים

 

כשאנשים מרגישים שיש להם מרחב להיות בו מי שהם באמת, ומרגישים שמקבלים אותם ותומכים בהתפתחות שלהם, נוצר חיבור רגשי לארגון. זה יכול להגיע בצורות שונות, החל מקהילות פנאי ותחביבים ועד לקהילות גיוון והכלה (ERG).

 

זה נכון גם ברמה המקצועית בקהילות שעוזרות לעובדים להמשיך ולהתפתח מקצועית ולהתעסק בפרויקטים מעניינים. עובדת שמוצאת כל הזמן אתגרים מעניינים בעבודה, שיש לה הזדמנות לצמוח וללמוד, לא תמהר לקום ולעזוב משעמום או כי התפקיד קטן עליה.

 

ואם אין לה אתגר בצוות שלה – אז אולי היא תמצא את עצמה בצוות אחר? גם כאן קהילות מקצועיות שמכילות עובדים ממחלקות וסייטים שונים יכולות לעזור. במקום שאנשים מוכשרים ישתעממו ויתחילו לחפש אתגרים מחוץ לארגון, היכרות עם תפקידים חדשים ומחלקות חדשות יכולה לקדם ניוד פנים-ארגוני.

 

 

3. גיוס

 

זכיתי ללוות קהילות סטוריטלרים מדהימות (היי אינטל!) של עובדי חברה שהופכים לשגרירים של ממש ומספרים החוצה את הסיפור הייחודי של החברה והצוות שלהם.

 

תופעות הלוואי לא מאחרות לבוא: גיוס אנשים טובים שנמשכים לסיפור הספציפי שקהילות הסטוריטלרים מפתחות. יש משהו מאוד אותנטי ואישי בתהליך הזה שקשה ליצור בכלים שיווקיים קלאסיים, וזה גם משפיע לחלוטין על חוויית המועמד\ת.

 

וגם פה קורה משהו מעניין: כשמתחילים לספר סיפור לעולם החיצוני, בדרך משתנה גם משהו בעולם הפנימי, בתוך הארגון. העובדים עצמם מגלים דברים חדשים על החברה, מראיינים אנשים שלא הכירו עד כה, מכירים מנהלים וקולגות מעניינים, מקבלים חשיפה למאחורי הקלעים של הארגון ופתאום, בלי כוונה בכלל, כל זה מוסיף עניין והתלהבות ליומיום שלהם.

 

"קיבלתי משקפיים ורודים למבט על העבודה בחברה.
אני מוצא את עצמי מחפש את הדברים הטובים שיש כאן"
חבר קהילת סטוריטלרים מספר על השינוי

 

קהילת השגרירים באינטל

 

4. מיתוג מעסיק

 

ואם כבר גיוס ושימור עובדים, בואו נעמיק ונדבר על מיתוג מעסיק.
יש שנוטים לחשוב שמיתוג מעסיק עוסק רק במאמצי הגיוס, כשבפועל הוא פועל לשני הכיוונים – שימור עובדים קיימים והפיכתם לשגרירים מצד אחד, וגיוס טאלנטים מצד שני. פנימה והחוצה כל הזמן.
לא פלא שמועמדים בודקים מה עובדים אומרים על החברה דרך גלאסדור.

 

בואו נסתכל רגע על קהילות הסטוריטלרים שהזכרתי בסעיף הקודם:

במסגרת פעילות הקהילה העובדים יוצרים תכנים ברשתות החברתיות, והתכנים האלה משמשים אחר כך גם את ערוצי הגיוס הרשמיים והופכים את כל השיווק ויחסי הציבור של החברה ליותר מגוונים ומעניינים. הסיפורים האישיים שלהם זוכים לחשיפה במגוון פלטפורמות. למשל, הכתבה של אפרת, מנהלת צוות Data & Analytics באינטל, עלתה בגיקטיים עם הכותרת "קיבלתי קידום בזמן חופשת לידה". סיפורים אישיים כאלו בדיוק הם כלי נהדר למשוך כישרונות חדשים, למתג את הארגון כמקום שממש מעולה לעבוד בו, ולתת לאפרת את המקום להשמיע את קולה כעובדת החברה ולהכיר נשים נוספות בארגון.

 

עוד דרך מעולה למשוך טאלנטים ולשמר את מי שכבר נמצא בארגון היא קהילות ידע. חברות יכולות להשתמש בקהילות מקצועיות כדי להראות לעובדים ועובדות שהחברה משקיעה מאמצים בהתפתחות ובמקצועיות שלהם. זה קריטי במיוחד בתעשיות שמתקדמות מהר, בהן חייבים להישאר מעודכנים כל הזמן, כמו בהייטק. לדוגמא, חברות כמו וויקס לא רק מתחזקות קהילות ידע מעולות – אלא גם הופכות אותן לחלק ממיתוג המעסיק שלהן ומראות כמה שווה לעבוד דווקא אצלן כדי להישאר מעודכנים וכל הזמן להתפתח.

 

5. חיבור ושייכות

 

עובדים מחוברים מתארים את הארגון שלהם במילים הבאות: חברי, פתוח, משפחתי, עבודת צוות, שיתוף פעולה, אכפתיות, יושר, יעילות, תמיכה. ובתרגום חופשי – הם מרגישים חלק מכפר גלובלי גדול שהוא בעצם… קהילה! (תודו שלא ראיתם את זה בא).

 

קהילות עוזרות לחבר עובדים שבדרך כלל לא נפגשים, למשל אנשים שעובדים בסייטים שונים או אפילו מדינות שונות. זה סוג של נטוורקינג פנים-ארגוני שמחזק את תחושת החברות במקום העבודה. תמיד כיף לפגוש אנשים מעניינים וחדשים, בין אם זה קולגה לשעת צרה או קולגה שהופכת לחברה טובה שאפשר לשבת איתה על כוס קפה בזום ולהתייעץ.

 

"אין ספק שהתוכנית מחזקת את תחושת השייכות שלי לארגון ומייצרת זיקה ותחושת שליחות. המעורבות שלי חושפת אותי גם לכל הדברים שהארגון עושה עבורי ובכלל. פעם המידע בקושי היה מגיע אלי ואפילו קצת זלזלתי בו", מתוך משוב סוף שנה של עובדת החברה בקהילת ידע

 

6. מיזוג של תרבויות ארגוניות שונות

 

בכל רה-אורגניזציה או שינוי ארגוני יש שתי תרבויות ארגוניות (ולפעמים יותר!) שצריכות להתחבר יחד למשהו חדש. למשל, כשיש שינוי בצורת העבודה וצוותים מסייטים שונים מתערבבים, או כשחברה הופכת לחלק מארגון אחר אחרי רכישה, או במקרה של מיזוג בין שתי חברות גדולות כשלכל אחת תרבות ארגונית ייחודית משלה.
כל תזוזה כזאת דורשת חשיבה על החיבור האנושי ועל איך אפשר לשלב בין התרבויות הארגוניות כדי ליצור משהו חדש וטוב יותר, שגדול מסך חלקיו.

 

כשמבינים מה הפער בין התרבויות השונות, אפשר להקים קהילה שמגשרת על הפערים ויוצרת חיבורים מקצועיים ואנושיים טובים. רצוי שזו תהייה קהילת משימה כדי שהמשימה המשותפת תהייה ברורה, אבל גם קהילות מקצועיות יעשו עבודה מעולה.

 

יוצאים מהבועה: היום שאחרי האקזיט
מתוך כתבת כלכליסט: "יוצאים מהבועה: היום שאחרי האקזיט"

 

7. הטמעת כלים טכנולוגיים, שיטות עבודה ואסטרטגיה ארגונית

 

אחת הבעיות המוכרות של הטמעת טכנולוגיה היא change management, כלומר לעזור לאנשים לא רק להבין את הכלי החדש בחברה אלא ממש לעודד אותם להשתמש בו ולעזור להם לשנות את צורת העבודה שלהם.

 

הרבה פעמים הצוות הטכני שמטמיע את הכלי לא מבין לעומק איך עובדים משתמשים בו ביומיום, ומצד שני עובדים מרגישים שזאת טרחה כל הזמן לפנות לצוות הטכני עם שאלות. קהילות שגרירים פנים-ארגוניים יכולות להיות פתרון מצוין להטמעת טכנולוגיות חדשות. אני אישית מלווה חברה כזו שבה החברים בקהילה עוזרים להטמיע כלים חדשים בתוך המחלקות שלהם והצוותים השונים. אבל התפקיד שלהם לא נגמר כאן – גם אחרי ההטמעה הם משמשים מעין 'תומכי עזרה ראשונה' כשמישהו נתקל בבעיה. הם מקבלים חשיפה לפלטפורמות לפני כולם, מקבלים הכשרה, ליווי צמוד מאיש מקצוע מאותה הפלטפורמה וכמובן – את הקהילה.

 

ובדיוק כמו עם כלים טכנולוגיים, ככה אפשר להשתמש בקהילות שגרירים להטמעת שיטות עבודה חדשות, אסטרטגיה ארגונית (למשל, הטמעת ערכי חברה), וכל דבר שדורש שינוי התנהגותי של עובדים. כשזה בא מתוך הצוותים עצמם – כל שינוי הרבה יותר קל לעיכול ומרגיש טבעי יותר. וגם חוסך לא מעט כסף :)

 

8. שימור ופיתוח ידע

 

קהילות ידע חסכו לבנק העולמי קרוב ל400 מיליון דולר בחמש שנים.
עקב ארגון מחדש, 10,000 עובדי הבנק (חצי מהם במטה בארה"ב וחצי ב-120 סניפים ברחבי העולם), נאלצו פתאום ללמוד לעבוד בדרכים חדשות לחלוטין ועם אנשים חדשים שהם לא הכירו – ובתוך זמן קצר.

 

הבנק החליט ללכת על מודל של קהילות ידע. בפרויקט הוכשרו מעל 100 בעלי תפקידים שונים ברחבי החברה להוביל communities of practice כדי לעזור לצוותים בארגון לשתף ידע ולעודד התחדשות ארגונית, שלא לומר – לוודא שאף אחד לא מאבד מוטיבציה תוך כדי התהליך הבאמת מורכב ומאיים של ארגון מחדש. הידע שעובדים צברו במשך שנים לא הלך לאיבוד – להפך, הם שיתפו אותו עם אחרים ועזרו ליצור דרכים חדשות לעבוד טוב יותר ביחד.

 

קהילת ידע לוקחת את אחד המשאבים החשובים של הארגון – הידע והניסיון שהצטברו בו – ודואגת להנגיש אותו ליותר עובדים ביותר דרכים. כך הם גם יכולים להשתמש בידע שנצבר בארגון במקום להמציא את הגלגל בכל פעם מחדש, גם לשכלל אותו וגם לשמר אותו, כך שהוא לא נמצא אצל אדם יחיד.


 

לסיכום

 

כשאנשים מרגישים חיבור רגשי למקום העבודה שלהם, הם נותנים את האקסטרה-מייל שעוזר לחברה להפוך מטובה למצוינת. קהילות יוצרות את החיבור הזה דרך קשר אישי, התפתחות אישית ומקצועית, יצירת קשרים בתוך הארגון והעברת ידע. קהילות יעזרו לכם לשמר עובדים קיימים ולמשוך טאלנטים, למתג את הארגון כארגון מעולה שכדאי לעבוד בו, לשמר ידע ולעודד חדשנות ארגונית, לגרום לעובדים שלכם להרגיש שייכים ומחוברים, לשלב בין תרבויות ארגוניות, להטמיע שיטות עבודה וטכנולוגיות, ועוד לא התחלנו לדבר על תוצרי לוואי מפתיעים ומשמחים שקורים כשעובדים פוגשים זה את זו.

 

בסופו של דבר, קהילות הן מהלך אסטרטגי רחב שעוזר לארגונים להשיג את המטרות שלהם, והן מתאימות לארגונים שרואים את העובדים כמשאב הכי חשוב שלהם ומוכנים להשקיע בהם לטווח הרחוק.

 

אז איזו קהילה ארגונית מתאימה לארגון שלך? ממש כאן אפשר לבדוק אילו סוגי קהילות יש ואיך בוחרים ממה להתחיל. ואפשר גם פשוט לדבר איתי :)

 

 

הפוסט מה קורה כשעובדים נפגשים: קהילות ככלי ארגוני שמשנה את התמונה הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/when-employees-meet/feed/ 0
4 סוגי קהילות פנים ארגוניות (ואיך לדעת מי מהן נכונה לארגון שלך)https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/inter-organizational-communities-types/ https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/inter-organizational-communities-types/#respond Sat, 15 Jan 2022 12:05:25 +0000 https://www.glue-team.co.il/?p=674בשיחה שניהלתי עם חבר שעובד בגוגל הוא אמר לי שאם הוא ייקלע למצב חירום כלשהו בחו"ל, הטלפון הראשון שלו יהיה לגוגל ולא לשגרירות. זה היה אחד הדברים המרגשים ששמעתי אי פעם על ארגון שהוא קהילה. הוא המשיך והסביר שמבחינתו יש לו אזרחות כפולה – גם ישראלית וגם גוגלית. הוא יודע שיש לו גב, שהחברה תדאג […]

הפוסט 4 סוגי קהילות פנים ארגוניות (ואיך לדעת מי מהן נכונה לארגון שלך) הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
בשיחה שניהלתי עם חבר שעובד בגוגל הוא אמר לי שאם הוא ייקלע למצב חירום כלשהו בחו"ל, הטלפון הראשון שלו יהיה לגוגל ולא לשגרירות. זה היה אחד הדברים המרגשים ששמעתי אי פעם על ארגון שהוא קהילה. הוא המשיך והסביר שמבחינתו יש לו אזרחות כפולה – גם ישראלית וגם גוגלית. הוא יודע שיש לו גב, שהחברה תדאג לו גם מחוץ לעבודה.

כזה חיבור רגשי, ערכי ומעשי אי אפשר ליצור רק על בסיס עבודה משותפת, יש כאן חיבור שהוא הרבה מעבר.

 

אבל לא רק גוגל, הענקית ובעלת המשאבים, יכולה להגיע לשייכות מרגשת כזאת. יש כלי אחד שיכול ליצור ממש את זה, ויש לכם כבר את כל מה שצריך כדי שהוא יצליח: עובדים.

קוראים לו – קהילות עובדים.

 

 

למה קהילות עובדים חשובות לארגונים?

 

"אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה ללכת רחוק, לך יחד".

הפתגם המקסים הזה מסכם את מה שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי: אנחנו צריכים אחד את השנייה כדי להצליח.

 

קהילות הן כלי חזק במיוחד ליצור את החיבור הזה ולעזור לאנשים להרגיש חלק מקבוצה, שבט, משהו גדול מהם. החיבור הזה הוא הבסיס לעבודה בצוות, והוא גם זריקת המוטיבציה שאנשים צריכים כדי לשתף פעולה ולהגיע להישגים מדהימים. לכן, כשארגונים משקיעים זמן ומאמץ בקהילות פנים ארגוניות, התוצאה מורגשת גם ברמה האישית עבור כל עובד.ת, וגם בשורה התחתונה עבור הארגון. הן ממש צורך עסקי שמשפיע ישירות על רווחי החברה.

 

 

למה קהילות עובדים חשובות לארגונים?

עם קהילות אפשר להגדיל את רמת המחוברות, לשמר עובדים, לגייס טאלנטים, לתת בוסט לחדשנות, לשדרג תהליכי עבודה, לתת כלים למנהלים ולבנות חברה שעובדים גאים להגיד שהם עובדים בה. היום, יותר מתמיד, ברור לכולנו שהחיבור הוא הרבה מעבר למפגש במסדרון אלא ממש חוסן שיאפשר לכל עסק לצלוח תקופות קשות (קורונה מישהו?).

 

הנה כל מה שצריך לדעת על סוגי הקהילות השונות ומי מהן מתאימה באיזו סיטואציה.

הסוג האהוב עליי הוא מס' 3 :)

 

 

1 | קהילות פנאי ותחביבים

 

מטרת הקהילה

לחבר אנשים ברמה האישית ולתת להם ערך מעבר לדיי ג'וב.

כיום, הארגון בו אנחנו עובדים הוא הבית השני שלנו. עובדים מרגישים חיבור לארגון כשהם יכולים להביא את כל ה"אני" השלם והאותנטי שלהם גם לעבודה, ולא להשאיר את החלק האישי שלהם מחוץ לדלת עד שמגיע הזמן לנסוע הביתה. קהילות מבוססות פנאי ותחביבים הן הזדמנות נפלאה ליצור כיף ולתת לכל זה מקום להיות!

 

הערך לארגון

חיבורים אישיים הם דרך נפלאה לשמר עובדים, וחוץ מזה – כשכיף לעובדים הם גם יותר פרודוקטיביים.

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה נפגשים מעבר לשעות העבודה ומבלים יחד בתחביב המשותף שלהם, או פשוט מדברים על התחביב שלהם באופן שוטף.

 

למי זה מתאים

בעיקר לארגונים שיש בהם דגש על תרבות ארגונית חברית, בגובה העיניים.

 

מתי זה פחות מתאים

ארגונים עם הפרדה יותר ברורה בין אישי למקצועי יתקשו ביצירת קהילות פנאי ותחביבים ברמה ארגונית (ובמקרה כזה עדיף ליצור תנאים שיעזרו להתארגנות ספונטנית של עובדים, למשל, איקס שעות בחודש על חשבון העבודה לפעילות הקשורה בפנאי ותחביבים)

 

דוגמאות

קהילות רכיבה, בישול, בעלי כלבים, טיולים, צוללים

 

כלים להצלחה

הכי חשוב לוודא שזה רלוונטי לתרבות הארגונית, וכמובן כמו בכל יוזמה ארגונית, חשוב לרתום את צוותי ההנהלה, למצוא מוביל לקהילה, תקציב וכו', אבל יותר מהכל – ליצור מומנטום והתרגשות סביב הנושא לעובדים עצמם.

 

 

2 | קהילות ידע המבוססות על מקצוע / תפקיד

 

מטרת הקהילה

לשתף ולהנגיש ידע מקצועי בתוך נישה מסוימת, ולעזור לאחרים לצלוח אתגרים ולמצוא פתרונות לבעיות מקצועיות בעבודה השוטפת.

 

למשל, במקום שאייל מצוות פיתוח א' יתמודד עם אתגר מקצועי מורכב כלשהו לבדו, הוא יכול לפנות לשני מצוות פיתוח ב' שנמצאת בתפקיד מקביל ואולי כבר פתרה אתגר דומה ברבעון הקודם. שלא לדבר על אלכס שרק סיים ללמוד ועכשיו צריך להתמקצע בתחום, או שירין שבדיוק קיבלה קידום וצריכה להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלה. אף אחד מהם לא עובד יחד באותו הצוות, אבל במפגשי הקהילה המקצועית שלהם הם יכולים ליהנות מהידע אחד של השנייה ולהרגיש שתמיד יש להם עם מי להתייעץ ואיך להתקדם מקצועית.

 

בקהילה מקצועית הדגש הוא על שיתוף הידע

 

הערך לארגון

שיתוף ידע ו-best practices לאתגרים ופתרונות חופפים בצוותים שונים תורמת למהירות ואיכות ביצוע משימות. קהילות כאלו גם מורידות את המעמסה לדרגה הניהולית ויוצרות קולגיאליות וערבות הדדית מקצועית בכל תפקיד ודרג.

 

אחת הדוגמאות המרשימות של שימוש בקהילה בתור אמצעי לשיתוף ידע היא פרויקט שחברת FeverBee הובילה עבור The World Bank Group ("הבנק העולמי"). עקב ארגון מחדש, הבנק החליט ללכת על מודל של קהילות ידע כדי לחלוק best practices ולעודד התחדשות ארגונית. הפרויקט הוגדר כהצלחה מסחררת כשהבנק דיווח על חסכון של 125 מיליון דולר תוך שנתיים רק משימוש בקהילות שיתוף ידע, וקרוב ל400 מיליון דולר חמש שנים אחרי תחילת העבודה במתכונת קהילות שיתוף ידע. ואוו!

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה נפגשים בכל זמן מוגדר בפורמט משתנה הרלוונטי לכל קהילה (למשל הרצאות פנימיות וחיצוניות, ישיבות סיעור מוחין, פורומים מקצועיים, וכו'). בתוך קהילה כזו הדגש הוא על שיתוף הדדי אז חשוב לבנות את הפעילות ככזו שמעודדת שיח ולא רק האזנה להרצאה.

חוץ מהמפגשים חשוב לייצר תקשורת שוטפת וחיבורים בינאישיים שיאפשרו שיתוף ועזרה "על הדרך".

 

למי זה מתאים

קהילות שיתוף ידע מתאימות כמעט לכל ארגון עם אנשי מקצוע מאותו התחום שאינם עובדים יחד ישירות, ובייחוד עבור ארגונים בינוניים וגדולים, ארגונים בהם חלק מהצוותים יושבים בחו"ל, ארגונים שאינם חולקים חלל פיזי אחד משותף או אפילו כאלה שפרוסים בכמה בניינים ברחבי הארץ.

 

מתי זה פחות מתאים

קשה לחשוב על ארגון בו אין רלוונטיות לחלוק ידע. כמובן שכל ארגון יזדקק לפורמט הקהילה המתאים לו.

 

דוגמאות

קהילות Frontend, AI, Data, שיווק, מכירות, אפילו משאבי אנוש ובעצם כל תפקיד רוחבי בארגון.

 

כלים להצלחה

חשוב להחליט על מסגרת ברורה לקהילה סביב תפקיד, למצוא מובילי קהילה עם וותק וקרדביליות בארגון, ולתת להם את הכלים והתמיכה כדי להוביל בהצלחה.
מומלץ מאוד לחבר את הפעילות לביזנס, להגדיר ולמדוד יעדים, ולחבר בין הקהילה ליוזמות נוספות בארגון שיוכלו להזניק אותה קדימה.

 

 

3 | קהילות משימה

מטרת הקהילה

קהילות המקדמות משימה ארגונית משותפת, זמנית או ארוכת טווח.

למשל – קהילות שגרירים למיניהן (פנימה והחוצה), חדשנות, קהילות מלוות קורס או הכשרה, קהילות מנהלים, קידום נשים טכנולוגיות ועוד.

 

קהילות משימה מטבען מושכות אליהן עובדים עם רמת הרתמות גבוהה ותשוקה למשימה. כל חברי הקהילה מרגישים חיבור ושייכות סביב המשימה המשותפת, ומשקיעים בה זמן ומאמץ מתוך תחושה פנימית של שליחות. הרבה פעמים זה גם ממש תנאי הצטרפות: מחויבות למסגרת.

 

הערך לארגון

הקהילה נותנת מענה על צורך ארגוני, ויוצרת קבוצה של עובדים להוטים ומחוברים למטרות שהם אוהבים. תשוקה ואהבה לעשייה היא מדבקת וכמובן עוזרת לשימור עובדים – גם אלו שבקהילה עצמה וגם אחרים שגאים שהארגון שלהם נמצא בחוד החנית של משימה X.

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה מקדמים מטרה משותפת ביחד ועל הדרך יוצרים אחדות ויחידת גאווה.

 

לאורך הפעילות נוצרת תופעת לוואי מדהימה ומעניינת – חדשנות ארגונית. מעטות ההזדמנויות בארגונים להיפגש עם אנשים שלא עובדים יחד ישירות או עוסקים באותו המקצוע. דווקא מהקהילות האלו בהן אנשים שאינם עובדים יחד מתחברים על בסיס רוחבי, פתאום נוצרות הזדמנויות לחדשנות ארגונית. כשאנשים ממחלקות וצוותים שבחיים לא נפגשו פתאום מתחברים על בסיס אישי, השיחה תגיע מתישהו גם לפן מקצועי ובמהרה יצוצו להם פרויקטים מגניבים, יוזמות חדשות ורעיונות יצירתיים, שאינם קשורים למשימה אבל משרתים מאוד את הארגון.

 

 

מחברים אנשים ממחלקות שונות

למשל – באחד הארגונים איתם אני עובדת, שני עובדים מסייטים שונים (אחד בירושלים והשני בחיפה) – שהכירו על בסיס הפעילות בקהילת משימה, החליפו ביניהם מצגות שהציגו כל אחד בנפרד בשפות שונות (ערבית ואנגלית). אין סיכוי שזה היה קורה אלמלא הקהילה הזו והחיבורים המדהימים שיצרנו בה.

 

למי זה מתאים

כמעט כל ארגון ייהנה מקהילות משימה כל עוד יידע בבהירות מה המטרות הארגוניות ואיזו השפעה חשוב לו לייצר על הביזנס.

 

מתי זה פחות מתאים

קהילות משימה טובות בכל ארגון! זה היתרון העצום שלהן. אפשר להשיג חיבורים וערך משמעותי לעובדים בתוך מסגרת ברורה גם במקומות הכי מאתגרים שיש. מניסיון, כמובן :)

 

כלים להצלחה

הגדרת מסגרת ברורה לפעילות, כולל תנאי הצטרפות, תיאום ציפיות ברור ו-Owner מטעם הארגון.

חשוב מאוד גם להגדיר מה היינו רוצים להשיג, למדוד את התוצאות לאורך זמן ולתקשר הישגים לתוך הקהילה ולהנהלה.

 

קהילות משימה היברידיות

לפעמים יש קהילות משימה שמורכבות מהלחמה של שתי סוגי קהילות. למשל קהילת עובדים חדשים, שמצד אחד היא קהילת מבוססת מקצוע במטרה לשתף ידע, ומצד שני היא קהילת משימה, כאשר המשימה היא onboarding והיטמעות מוצלחת במקום העבודה החדש. גם במקרים ה"נדירים" האלו בהם יש קהילה עם מאפיינים של שתי סוגי קהילות, חשוב להגדיר את המטרות שלה, להבין מה הצורך של המשתתפים ומה הצורך הארגוני, ולהבין מה האופן הכי הגיוני ואפקטיבי להקים קהילה היברידית.

 

 

4 | קהילות ERG's המקדמות גיוון והכלה

ERG = Employee Resources Groups

 

מטרת הקהילה

לקדם תרבות ארגונית מגוונת ומכילה שתאפשר גיוס ושימור של עובדים ממגוון מגזרים, מגדרים וקהילות שאינן מקבלות הזדמנויות שוות בשוק התעסוקה.

 

קהילות אלו בנויות על שני עמודי תווך: צמצום פערים חברתיים ושינוי פנים-ארגוני שיאפשר להם להתקיים ולצמוח. במידה מסויימת קהילות ERG הפכו לסטנדרט היום בחברה. מניסיוני לא כולן מתפקדות כקהילה אלא יותר כקבוצה עם כמה עובדים "משוגעים לדבר" שעושים את מרבית העבודה.

 

הערך לארגון

יש לארגון הזדמנות פז לשמוע מה האוכלוסיות האלו באמת צריכות ולהתאים את התנאים המוצעים כך שיוכלו להכיל כמה שיותר עובדים מגוונים.

 

 

תרבות ארגונית שמקשיבה למה שאנשים צריכים

דוגמא מקסימה שראיתי לאחרונה היא על מהנדסת חירשת באינטל, שסיפרה למנהל שלה על לקוח שלא הסכים להתכתב איתה, ובכלל על הקשיים של עבודה מרחוק בתקופת הקורונה בתור אדם חירש. המנהל ביקש ממנה לבדוק איך עובדים חירשים אחרים בחברה מתמודדים עם המצב, ואחרי שהיא מצאה קולגה באריזונה שכבר מצא פתרונות מעניינים, המנהל טס יחד איתה לכמה ימים לבקר את הקולגה ולראות מה הסידור שעובד בשבילו. יחד הם גילו שההתאמות הנדרשות בשבילה יחסית פשוטות וכבר יש להם את הכלים הרלוונטיים בחברה. הסיפור הקטן והמקסים הזה הוא לא רק רגע אנושי יפהפה, אלא גם תוצר של תרבות ארגונית שרוצה באמת להקשיב למה שאנשים צריכים כדי שיממשו את עצמם כמיטב יכולתם.

 

בנוסף, קהילות אלו הן חלק מסדר היום הארגוני ונמצאות מתחת למטריה הרחבה יותר של CSR. הקהילות תורמות לתחושת השייכות, החיבור וההערכה שעובדים חשים וחשות לארגון, בין אם מדובר בעובדים הלוקחים חלק בקהילות, אלו שהקהילות מכוונות אליהן, או כלל עובדי החברה. בסופו של דבר, אנשים רוצים להרגיש גאים לעבוד בארגון שמקדם יוזמות חברתיות ופועל לשפר את העולם.

 

מה קורה בקהילה

חברי הקהילה נפגשים ופועלים במישורים רבים, כגון גיוס, מנטורינג לעובדים, הדרכות, מיפוי צרכים של עובדים, אירועים חברתיים, ועוד.

 

למי זה מתאים

הייתי רוצה להגיד כולם אבל רואים אותן בעיקר בארגונים בינוניים וגדולים

 

דוגמאות

נשים, להט"ב, ערבים, אנשים עם מוגבלויות (ובחו"ל – למשל בארה"ב – קהילות אפרו-אמריקאיות)

 

כלים להצלחה

גיבוי אותנטי מההנהלה, ושילוב של מוביל קהילה יחד עם executive sponsor שיודע לשים את מטרות הקהילה על סדר היום הניהולי בדרגים הגבוהים ביותר, וידע להטמיע שינויים אמיתיים בתוך פעילות החברה וההתנהלות השוטפת שלה כך שתהייה באמת מכילה ומגוונת.

 


 

אז איך מחליטים איזו קהילה נכונה לארגון שלכם?

 

הדרך להבין איזו קהילה רלוונטית לארגון שלך מתחילה במיפוי של צרכים (של הארגון ושל העובדים), נקודות כאב, מטרות, וצורות עבודה נוכחיות. בנוסף, וחשוב לא פחות, צריך להבין מה התרבות הארגונית, ואיך אפשר ליצור בה ערך מוסף ולהיעזר בקהילה בשביל לקדם תהליכים בצורה חדשנית.

 

זה השלב בו אני נכנסת.

 

יחד נוכל להבין איפה אפשר לשדרג ביצירתיות דברים שעובדים טוב כבר עכשיו, איפה נוכל להפיח חיים חדשים ביוזמות שדעכו, ואיפה כדאי להתחיל משהו חדש ומרגש.

 

תזכרו: עם צורך, חזון ותמיכת הנהלה – אין סוף לחיבורים שאפשר לעשות, לקהילות שאפשר לבנות ולערך שאפשר להביא.

 

 

 

הפוסט 4 סוגי קהילות פנים ארגוניות (ואיך לדעת מי מהן נכונה לארגון שלך) הופיע לראשונה ב-Glue.

]]>
https://www.glue-team.co.il/2022/01/15/inter-organizational-communities-types/feed/ 0