קהילת 'מועדון ה-5 בבוקר' במיקרוסופט
פרק מס' 3
אורחת: שני ברקוביץ, Engagement Marketing Manager
השעה 5 בבוקר. קבוצה של עובדי מיקרוסופט מתעוררים בביתם ועולים לאונליין לשעה של כושר, פעילות מחשבתית והשראה. וכן, הם יוצאים מהפוך מרצונם החופשי.
לקהילה הזו קוראים 'מועדון החמש בבוקר' (בהשראת רובין שארמה) ובדצמבר האחרון כ-80 עובדי החברה לקחו על עצמם את האתגר למשך 42 יום.
שני ברקוביץ, הוגת ומובילת הקהילה, קיבלה את הרעיון לצאת עם 'מועדון ה-5' כשחברה פנתה אליה וביקשה טיפים שיעזרו לה להטמיע את הגישה בחיים האישיים שלה. לא היו לה טיפים לתת לה (והאמת שזה נשמע לה דיי סיוט) אבל היא הבינה שיש כאן משהו גדול יותר שיכול להשפיע על הרבה עובדים, ושהדרך הכי טובה לצלוח אתגר כזה – היא קהילה.
שני מספרת בפרק על הסיבות של מיקרוסופט להשקיע בקהילה כזו, שמתקיימת מחוץ לשעות העבודה ואינה קשורה לתחום המקצועי.
דיברנו על מבנה התוכנית, על תהליך ההרשמה והמיונים מתוך כל הנרשמים, על התכנים שקיבלו ואיך נבחרה הפלטפורמה בה התקיימה התקשורת השוטפת.
דיברנו גם על מאחורי הקלעים של בנית הקהילה: איך מחליטים כמה אנשים יהיו בה, על מה הכי חשוב להקפיד בשבוע הראשון, מה המדדים להצלחה ואיך כל זה השפיע גם על הביזנס.
בואו להכיר גישה רעננה לחיבור עובדים בעידן של עבודה מרחוק ושחיקת מסכים, ואפילו להקשיב לחוויה מהצד שלהם.
אפשר להאזין בכל האפליקציות וגם כאן >
סיכום הפרק
למה מיקרוסופט צריכה את קהילת החמש בבוקר?
הארגון הבין שהוא מאוד רוצה לתת לעובדים כלים שקשורים לניהול זמן, מיינדפולנס, וול-בינג, בייחוד בתקופת הקורונה בה היה קשה להשפיע על אנשים מרחוק.
בנוסף רצינו ליצור תכנית ייחודית לארגון, שעדיין לא קיימת באף מקום בעולם.
אנשים בקהילה חולקים משהו שהם לא חולקים במקום אחר. תמיד תשאר להם ההרגשה הנוסטלגית שיש להם משהו במשותף.
מה היא קהילת החמש בבוקר ואיך היא פועלת?
הקהילה מורכבת מ75 עובדים. כל אחד שנכנס לקהילה היה צריך להגדיר לעצמו למה הוא עושה את זה. חילקנו את העובדים ל-3 קבוצות קטנות עם מנטור אישי איתו הם התחילו את הבוקר. קמים בחמש בבוקר, מתארגנים: 20 דק' פעילות גופנית, 20 פעילות מחשבתית, 20 דקות השראה אונליין.
איך הקהילה הוקמה?
בקורונה היה לנו אתגר להשפיע על אנשים בתוך הבתים והמטרה הייתה לחשוב על תוכן שיעודד אינגייג'מנט מהעובדים. אחת העובדות שלחה לי את הסרט של רובין "מועדון החמש בבוקר" ושאלה איך היא יכולה לעשות את זה בעצמה. היא הציעה להביא את זה לתוך הארגון – זאת אומרת שהיא רצתה את זה לעצמה והציעה שנעשה את זה ביחד. אמרתי לעצמי שזה אתגר שיכול לחבר בין אנשים, ואצלנו מאוד אוהבים אתגרים. הבנתי שיש פה משהו מעניין וככה הכל התחיל.
מבחינת השלבים, תהליך ההרשמה היה מאוד מיוחד – עשינו לזה לוגו, סוואג נורא ממותג. הוצאנו תוכנית שהמסר שלה הוא מה עשינו עבורכם ואיזו תוכנית בנינו. הוצאנו מייל עם תמונות של אנשים שסובלים שהם קמים. לא שיווקנו את זה עם רגעי ניצחון או ריצה לאור זריחה. אנחנו יודעים שזה משוגע לקום בשעה כזאת בבוקר, אנחנו יודעים שזה מאוד קשה, אבל אנחנו אומרים לכם שזה שווה את זה. בהמשך היה שאלון ואז ראיון כדי להכיר אותם ולהבין כמה הם באמת רוצים לעשות את זה.
מתי הבנת שהקהילה מצליחה?
הפנטזיה שלי הייתה שאנשים יגידו שהתכנית שינתה להם את החיים ולפחות 20-30 אנשים אמרו את זה בצורה גלויה. אפילו בני המשפחה שלהם אמרו שזה שינה להם את הזוגיות, את המשפחה. הצלחנו לגעת בהם. מדד נוסף להצלחה היה באמת שחברי הקהילה ייצרו ריטואלים משל עצמם. אנחנו לא צריכים לתת להם תירוץ למפגש אלא הם מייצרים אותו בעצמם. למשל נוצרו יוזמות של קבוצות ריצה.
והפנטזיה הכי גדולה: חיבורים עסקיים. שיתופים בין העובדים. כשזה קרה הבנו שיש כאן משהו שהוא מעבר לקשר אנושי אלא ממש ביזנסי.
הפיצוח של ה-win-win: איך מוודאים שגם הקהילה וגם הארגון מקבלים ערך?
ה-Win לקהילה: המטרה של הקהילה היא להעביר אותם משהו ביחד, שהעובד יסתכל על המעסיק ויגיד וואו, אני לא מאמין שמיקרוסופט סיפקה לי את ההזדמנות לעבור תהליך כזה. בנוסף הם קיבלו כלים של ניהול זמן ומיינדפולנס. יצרו קשרים חברתיים וחיבורים עסקיים.
ה-Win לארגון: הארגון מרוויח מזה בכך שהוא נותן לעובדים שלו הזדמנויות להתפתחות אישית. כמובן שברגע שמשקיעים בכלים שקשורים לניהול זמן, מיינדפולנס, וול-בינג, האימפקט לארגון הוא עלייה בפרודוקטיביות ובמחוברות העובדים, שבסופו של דבר מהדהדת גם למיתוג המעסיק שלנו, שלא לדבר על חדשנות ארגונית.
מה האתגרים שהתמודדת איתם?
- בתחילת הדרך נרשמו יותר מ-200 אנשים אבל היינו יכולים לקבל רק 75. היה לנו חשוב שיהיה יחס אישי מהמנטור אז עשינו תהליך מיפוי – שאלון ואחריו ראיון. המטרה הייתה באמת להכיר אותם ולהבין כמה הם רוצים לעשות את זה ובחרנו את מי שהכי רלוונטי.
- היו הרצאות שהבאנו ואנשים לא התחברו אליהן, זה עזר להבין מה מתאים ומה פחות.
- היה לנו אתגר לתת להם משהו שהוא מעבר לרגיל. כשעושים משהו בחברת הייטק, במיוחד במיקרוסופט, צריך להתעלות על כל התכנים שכבר קיימים. אז התקציב הלך בעיקר על החומר האנושי שהבאנו לתכנית.
- אתגר נוסף היה להחליט באיזה פלטפורמה תהיה התקשרות ביניהם. בסוף הוחלט שזה יהיה דרך קבוצת וואטסאפ מהסיבה שזה כלי שמעודד תקשורת פתוחה והוא הכי נגיש ואינטואיטיבי. בהתחלה ניסינו להגביל את שעות הפעילות של הקבוצה כדי לא לערבב את שעות העבודה עם החיים שאחרי, בסוף ככל שהתקדמנו ראינו שההשפעה קורית בכל היום, בלי אפשרות להגביל שעות.
כשיש לך פאשן אז דברים מצליחים
טיפים להצלחת הקהילה
- הטיפ הכי טוב שיש לי לתת זה לא לסמוך על האנשים שיעשו את העבודה, אלא להקים להם כבר את המגרש משחקים.
- חשוב שההתחלה תהיה טובה, שהם יכנסו בוואו! ואז גם האימפקט מגיע מאוד מהר. בשבוע הראשון ובשבוע השני צריך להכניס אותם כאילו הם באו לקייטנה. התחלה חזקה ולהשקיע בתוכן.
- לא לפחד לשים תנאים בשביל להצטרף ולקחת חלק. מושקעים בזה המון משאבים וכסף, יש כאן הרבה מחשבה, מי שרוצה יהיה שם.
- אחד הדברים שלמדנו לעשות בכל תוכנית בחברה זה לשאול מה הציפיות של המשתתפים. איך הם חושבים שזה יעבוד. זה נורא נחמד כי זה עוזר לנו לעשות שינויים לאורך הדרך.
- לתמוך באנשים ולא בתכנית עצמה, זה ממש מאפיין קהילה. הם חלק מהבנייה של הדברים וחלק מהתהליך עצמו.