בשיחה שניהלתי עם חבר שעובד בגוגל הוא אמר לי שאם הוא ייקלע למצב חירום כלשהו בחו"ל, הטלפון הראשון שלו יהיה לגוגל ולא לשגרירות. זה היה אחד הדברים המרגשים ששמעתי אי פעם על ארגון שהוא קהילה. הוא המשיך והסביר שמבחינתו יש לו אזרחות כפולה – גם ישראלית וגם גוגלית. הוא יודע שיש לו גב, שהחברה תדאג לו גם מחוץ לעבודה.
כזה חיבור רגשי, ערכי ומעשי אי אפשר ליצור רק על בסיס עבודה משותפת, יש כאן חיבור שהוא הרבה מעבר.
אבל לא רק גוגל, הענקית ובעלת המשאבים, יכולה להגיע לשייכות מרגשת כזאת. יש כלי אחד שיכול ליצור ממש את זה, ויש לכם כבר את כל מה שצריך כדי שהוא יצליח: עובדים.
קוראים לו – קהילות עובדים.
למה קהילות עובדים חשובות לארגונים?
"אם אתה רוצה ללכת מהר, לך לבד. אם אתה רוצה ללכת רחוק, לך יחד".
הפתגם המקסים הזה מסכם את מה שהוא חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי: אנחנו צריכים אחד את השנייה כדי להצליח.
קהילות הן כלי חזק במיוחד ליצור את החיבור הזה ולעזור לאנשים להרגיש חלק מקבוצה, שבט, משהו גדול מהם. החיבור הזה הוא הבסיס לעבודה בצוות, והוא גם זריקת המוטיבציה שאנשים צריכים כדי לשתף פעולה ולהגיע להישגים מדהימים. לכן, כשארגונים משקיעים זמן ומאמץ בקהילות פנים ארגוניות, התוצאה מורגשת גם ברמה האישית עבור כל עובד.ת, וגם בשורה התחתונה עבור הארגון. הן ממש צורך עסקי שמשפיע ישירות על רווחי החברה.
עם קהילות אפשר להגדיל את רמת המחוברות, לשמר עובדים, לגייס טאלנטים, לתת בוסט לחדשנות, לשדרג תהליכי עבודה,
לתת כלים למנהלים ולבנות חברה שעובדים גאים להגיד שהם עובדים בה. היום, יותר מתמיד, ברור לכולנו שהחיבור הוא הרבה מעבר למפגש במסדרון אלא ממש חוסן שיאפשר לכל עסק לצלוח תקופות קשות (קורונה מישהו?).
הנה כל מה שצריך לדעת על סוגי הקהילות השונות ומי מהן מתאימה באיזו סיטואציה.
הסוג האהוב עליי הוא מס' 3 :)
1 | קהילות פנאי ותחביבים
מטרת הקהילה
לחבר אנשים ברמה האישית ולתת להם ערך מעבר לדיי ג'וב.
כיום, הארגון בו אנחנו עובדים הוא הבית השני שלנו. עובדים מרגישים חיבור לארגון כשהם יכולים להביא את כל ה"אני" השלם והאותנטי שלהם גם לעבודה, ולא להשאיר את החלק האישי שלהם מחוץ לדלת עד שמגיע הזמן לנסוע הביתה. קהילות מבוססות פנאי ותחביבים הן הזדמנות נפלאה ליצור כיף ולתת לכל זה מקום להיות!
הערך לארגון
חיבורים אישיים הם דרך נפלאה לשמר עובדים, וחוץ מזה – כשכיף לעובדים הם גם יותר פרודוקטיביים.
מה קורה בקהילה
חברי הקהילה נפגשים מעבר לשעות העבודה ומבלים יחד בתחביב המשותף שלהם, או פשוט מדברים על התחביב שלהם באופן שוטף.
למי זה מתאים
בעיקר לארגונים שיש בהם דגש על תרבות ארגונית חברית, בגובה העיניים.
מתי זה פחות מתאים
ארגונים עם הפרדה יותר ברורה בין אישי למקצועי יתקשו ביצירת קהילות פנאי ותחביבים ברמה ארגונית (ובמקרה כזה עדיף ליצור תנאים שיעזרו להתארגנות ספונטנית של עובדים, למשל, איקס שעות בחודש על חשבון העבודה לפעילות הקשורה בפנאי ותחביבים)
דוגמאות
קהילות רכיבה, בישול, בעלי כלבים, טיולים, צוללים
כלים להצלחה
הכי חשוב לוודא שזה רלוונטי לתרבות הארגונית, וכמובן כמו בכל יוזמה ארגונית, חשוב לרתום את צוותי ההנהלה, למצוא מוביל לקהילה, תקציב וכו', אבל יותר מהכל – ליצור מומנטום והתרגשות סביב הנושא לעובדים עצמם.
2 | קהילות ידע המבוססות על מקצוע / תפקיד
מטרת הקהילה
לשתף ולהנגיש ידע מקצועי בתוך נישה מסוימת, ולעזור לאחרים לצלוח אתגרים ולמצוא פתרונות לבעיות מקצועיות בעבודה השוטפת.
למשל, במקום שאייל מצוות פיתוח א' יתמודד עם אתגר מקצועי מורכב כלשהו לבדו, הוא יכול לפנות לשני מצוות פיתוח ב' שנמצאת בתפקיד מקביל ואולי כבר פתרה אתגר דומה ברבעון הקודם. שלא לדבר על אלכס שרק סיים ללמוד ועכשיו צריך להתמקצע בתחום, או שירין שבדיוק קיבלה קידום וצריכה להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלה. אף אחד מהם לא עובד יחד באותו הצוות, אבל במפגשי הקהילה המקצועית שלהם הם יכולים ליהנות מהידע אחד של השנייה ולהרגיש שתמיד יש להם עם מי להתייעץ ואיך להתקדם מקצועית.
הערך לארגון
שיתוף ידע ו-best practices לאתגרים ופתרונות חופפים בצוותים שונים תורמת למהירות ואיכות ביצוע משימות. קהילות כאלו גם מורידות את המעמסה לדרגה הניהולית ויוצרות קולגיאליות וערבות הדדית מקצועית בכל תפקיד ודרג.
אחת הדוגמאות המרשימות של שימוש בקהילה בתור אמצעי לשיתוף ידע היא פרויקט שחברת FeverBee הובילה עבור The World Bank Group ("הבנק העולמי"). עקב ארגון מחדש, הבנק החליט ללכת על מודל של קהילות ידע כדי לחלוק best practices ולעודד התחדשות ארגונית. הפרויקט הוגדר כהצלחה מסחררת כשהבנק דיווח על חסכון של 125 מיליון דולר תוך שנתיים רק משימוש בקהילות שיתוף ידע, וקרוב ל400 מיליון דולר חמש שנים אחרי תחילת העבודה במתכונת קהילות שיתוף ידע. ואוו!
מה קורה בקהילה
חברי הקהילה נפגשים בכל זמן מוגדר בפורמט משתנה הרלוונטי לכל קהילה (למשל הרצאות פנימיות וחיצוניות, ישיבות סיעור מוחין, פורומים מקצועיים, וכו'). בתוך קהילה כזו הדגש הוא על שיתוף הדדי אז חשוב לבנות את הפעילות ככזו שמעודדת שיח ולא רק האזנה להרצאה.
חוץ מהמפגשים חשוב לייצר תקשורת שוטפת וחיבורים בינאישיים שיאפשרו שיתוף ועזרה "על הדרך".
למי זה מתאים
קהילות שיתוף ידע מתאימות כמעט לכל ארגון עם אנשי מקצוע מאותו התחום שאינם עובדים יחד ישירות, ובייחוד עבור ארגונים בינוניים וגדולים, ארגונים בהם חלק מהצוותים יושבים בחו"ל, ארגונים שאינם חולקים חלל פיזי אחד משותף או אפילו כאלה שפרוסים בכמה בניינים ברחבי הארץ.
מתי זה פחות מתאים
קשה לחשוב על ארגון בו אין רלוונטיות לחלוק ידע. כמובן שכל ארגון יזדקק לפורמט הקהילה המתאים לו.
דוגמאות
קהילות Frontend, AI, Data, שיווק, מכירות, אפילו משאבי אנוש ובעצם כל תפקיד רוחבי בארגון.
כלים להצלחה
חשוב להחליט על מסגרת ברורה לקהילה סביב תפקיד, למצוא מובילי קהילה עם וותק וקרדביליות בארגון, ולתת להם את הכלים והתמיכה כדי להוביל בהצלחה.
מומלץ מאוד לחבר את הפעילות לביזנס, להגדיר ולמדוד יעדים, ולחבר בין הקהילה ליוזמות נוספות בארגון שיוכלו להזניק אותה קדימה.
3 | קהילות משימה
מטרת הקהילה
קהילות המקדמות משימה ארגונית משותפת, זמנית או ארוכת טווח.
למשל – קהילות שגרירים למיניהן (פנימה והחוצה), חדשנות, קהילות מלוות קורס או הכשרה, קהילות מנהלים, קידום נשים טכנולוגיות ועוד.
קהילות משימה מטבען מושכות אליהן עובדים עם רמת הרתמות גבוהה ותשוקה למשימה. כל חברי הקהילה מרגישים חיבור ושייכות סביב המשימה המשותפת, ומשקיעים בה זמן ומאמץ מתוך תחושה פנימית של שליחות. הרבה פעמים זה גם ממש תנאי הצטרפות: מחויבות למסגרת.
הערך לארגון
הקהילה נותנת מענה על צורך ארגוני, ויוצרת קבוצה של עובדים להוטים ומחוברים למטרות שהם אוהבים. תשוקה ואהבה לעשייה היא מדבקת וכמובן עוזרת לשימור עובדים – גם אלו שבקהילה עצמה וגם אחרים שגאים שהארגון שלהם נמצא בחוד החנית של משימה X.
מה קורה בקהילה
חברי הקהילה מקדמים מטרה משותפת ביחד ועל הדרך יוצרים אחדות ויחידת גאווה.
לאורך הפעילות נוצרת תופעת לוואי מדהימה ומעניינת – חדשנות ארגונית. מעטות ההזדמנויות בארגונים להיפגש עם אנשים שלא עובדים יחד ישירות או עוסקים באותו המקצוע. דווקא מהקהילות האלו בהן אנשים שאינם עובדים יחד מתחברים על בסיס רוחבי, פתאום נוצרות הזדמנויות לחדשנות ארגונית. כשאנשים ממחלקות וצוותים שבחיים לא נפגשו פתאום מתחברים על בסיס אישי, השיחה תגיע מתישהו גם לפן מקצועי ובמהרה יצוצו להם פרויקטים מגניבים, יוזמות חדשות ורעיונות יצירתיים, שאינם קשורים למשימה אבל משרתים מאוד את הארגון.
למשל – באחד הארגונים איתם אני עובדת, שני עובדים מסייטים שונים (אחד בירושלים והשני בחיפה) – שהכירו על בסיס הפעילות בקהילת משימה, החליפו ביניהם מצגות שהציגו כל אחד בנפרד בשפות שונות (ערבית ואנגלית). אין סיכוי שזה היה קורה אלמלא הקהילה הזו והחיבורים המדהימים שיצרנו בה.
למי זה מתאים
כמעט כל ארגון ייהנה מקהילות משימה כל עוד יידע בבהירות מה המטרות הארגוניות ואיזו השפעה חשוב לו לייצר על הביזנס.
מתי זה פחות מתאים
קהילות משימה טובות בכל ארגון! זה היתרון העצום שלהן. אפשר להשיג חיבורים וערך משמעותי לעובדים בתוך מסגרת ברורה גם במקומות הכי מאתגרים שיש. מניסיון, כמובן :)
כלים להצלחה
הגדרת מסגרת ברורה לפעילות, כולל תנאי הצטרפות, תיאום ציפיות ברור ו-Owner מטעם הארגון.
חשוב מאוד גם להגדיר מה היינו רוצים להשיג, למדוד את התוצאות לאורך זמן ולתקשר הישגים לתוך הקהילה ולהנהלה.
קהילות משימה היברידיות
לפעמים יש קהילות משימה שמורכבות מהלחמה של שתי סוגי קהילות. למשל קהילת עובדים חדשים, שמצד אחד היא קהילת מבוססת מקצוע במטרה לשתף ידע, ומצד שני היא קהילת משימה, כאשר המשימה היא onboarding והיטמעות מוצלחת במקום העבודה החדש. גם במקרים ה"נדירים" האלו בהם יש קהילה עם מאפיינים של שתי סוגי קהילות, חשוב להגדיר את המטרות שלה, להבין מה הצורך של המשתתפים ומה הצורך הארגוני, ולהבין מה האופן הכי הגיוני ואפקטיבי להקים קהילה היברידית.
4 | קהילות ERG's המקדמות גיוון והכלה
ERG = Employee Resources Groups
מטרת הקהילה
לקדם תרבות ארגונית מגוונת ומכילה שתאפשר גיוס ושימור של עובדים ממגוון מגזרים, מגדרים וקהילות שאינן מקבלות הזדמנויות שוות בשוק התעסוקה.
קהילות אלו בנויות על שני עמודי תווך: צמצום פערים חברתיים ושינוי פנים-ארגוני שיאפשר להם להתקיים ולצמוח. במידה מסויימת קהילות ERG הפכו לסטנדרט היום בחברה. מניסיוני לא כולן מתפקדות כקהילה אלא יותר כקבוצה עם כמה עובדים "משוגעים לדבר" שעושים את מרבית העבודה.
הערך לארגון
יש לארגון הזדמנות פז לשמוע מה האוכלוסיות האלו באמת צריכות ולהתאים את התנאים המוצעים כך שיוכלו להכיל כמה שיותר עובדים מגוונים.
דוגמא מקסימה שראיתי לאחרונה היא על מהנדסת חירשת באינטל, שסיפרה למנהל שלה על לקוח שלא הסכים להתכתב איתה, ובכלל על הקשיים של עבודה מרחוק בתקופת הקורונה בתור אדם חירש. המנהל ביקש ממנה לבדוק איך עובדים חירשים אחרים בחברה מתמודדים עם המצב, ואחרי שהיא מצאה קולגה באריזונה שכבר מצא פתרונות מעניינים, המנהל טס יחד איתה לכמה ימים לבקר את הקולגה ולראות מה הסידור שעובד בשבילו. יחד הם גילו שההתאמות הנדרשות בשבילה יחסית פשוטות וכבר יש להם את הכלים הרלוונטיים בחברה. הסיפור הקטן והמקסים הזה הוא לא רק רגע אנושי יפהפה, אלא גם תוצר של תרבות ארגונית שרוצה באמת להקשיב למה שאנשים צריכים כדי שיממשו את עצמם כמיטב יכולתם.
בנוסף, קהילות אלו הן חלק מסדר היום הארגוני ונמצאות מתחת למטריה הרחבה יותר של CSR. הקהילות תורמות לתחושת השייכות, החיבור וההערכה שעובדים חשים וחשות לארגון, בין אם מדובר בעובדים הלוקחים חלק בקהילות, אלו שהקהילות מכוונות אליהן, או כלל עובדי החברה. בסופו של דבר, אנשים רוצים להרגיש גאים לעבוד בארגון שמקדם יוזמות חברתיות ופועל לשפר את העולם.
מה קורה בקהילה
חברי הקהילה נפגשים ופועלים במישורים רבים, כגון גיוס, מנטורינג לעובדים, הדרכות, מיפוי צרכים של עובדים, אירועים חברתיים, ועוד.
למי זה מתאים
הייתי רוצה להגיד כולם אבל רואים אותן בעיקר בארגונים בינוניים וגדולים
דוגמאות
נשים, להט"ב, ערבים, אנשים עם מוגבלויות (ובחו"ל – למשל בארה"ב – קהילות אפרו-אמריקאיות)
כלים להצלחה
גיבוי אותנטי מההנהלה, ושילוב של מוביל קהילה יחד עם executive sponsor שיודע לשים את מטרות הקהילה על סדר היום הניהולי בדרגים הגבוהים ביותר, וידע להטמיע שינויים אמיתיים בתוך פעילות החברה וההתנהלות השוטפת שלה כך שתהייה באמת מכילה ומגוונת.
אז איך מחליטים איזו קהילה נכונה לארגון שלכם?
הדרך להבין איזו קהילה רלוונטית לארגון שלך מתחילה במיפוי של צרכים (של הארגון ושל העובדים), נקודות כאב, מטרות, וצורות עבודה נוכחיות. בנוסף, וחשוב לא פחות, צריך להבין מה התרבות הארגונית, ואיך אפשר ליצור בה ערך מוסף ולהיעזר בקהילה בשביל לקדם תהליכים בצורה חדשנית.
זה השלב בו אני נכנסת.
יחד נוכל להבין איפה אפשר לשדרג ביצירתיות דברים שעובדים טוב כבר עכשיו, איפה נוכל להפיח חיים חדשים ביוזמות שדעכו, ואיפה כדאי להתחיל משהו חדש ומרגש.
תזכרו: עם צורך, חזון ותמיכת הנהלה – אין סוף לחיבורים שאפשר לעשות, לקהילות שאפשר לבנות ולערך שאפשר להביא.
