אבא שלי חקלאי אז זכיתי לראות מגיל צעיר מה קורה כשמשקיעים במשהו את כל הנשמה. בסוף כל ההשקעה (וההשקיה) אפשר לקצור פירות מתוקים וליהנות מהם.
כך גם בקהילות: קהילה פורחת בזכות האנרגיה והאהבה שחברי הקהילה ומנהליה משקיעים בה ללא הרף, ועוד על גבי העבודה היומיומית שלהם. הם נותנים אקסטרה שמצמיח פירות בכל רחבי הארגון, לרוב בהתנדבות מלאה.
אז איך שומרים על הרצון הטוב הזה לאורך זמן?
מה הופך עובדים מן השורה למובילי קהילות שימשיכו לעשות את עבודתם נאמנה ובשמחה, בלי להרגיש שמנצלים אותם?
ואיך מייצרים את אותה המחויבות גם עבור חברי הקהילה שמשקיעים בקהילה את זמנם?
במילה אחת: תודה.
בשתי מילים: תכנית הוקרה.
למה חשוב לבנות תוכנית הוקרה?
כשאנחנו מבקשים מעובדים לעשות משהו שהוא אקסטרה – בנוסף לתפקיד שלהם – אנחנו צריכים להשקיע בהם בחזרה בצורה בולטת ומשמעותית. וזה לא קשור לכסף. למעשה, כפי שעשרות מחקרים הוכיחו כבר לפני עשורים, הוקרה שמגיעה רק בדמות בונוסים כספיים מורידה את המוטיבציה הפנימית. גם פרופ' דן אריאלי הראה שלשלוח לעובדים פיצה(!) או להגיד מילה טובה עדיף על פני להבטיח להם בונוס כספי.
וכאן בדיוק נכנסת תכנית הוקרה למתנדבים בארגון, שנבנית גם עבור מובילי הקהילות וגם עבור חברי הקהילה עצמם.
כולנו צמאים להערכה על העבודה הקשה שלנו ועל ההשקעה שלנו, ומרגישים מוטיבציה אדירה כשאנחנו מרגישים שרואים אותנו. בדיוק מהסיבה הזאת חשוב להגיד תודה על העשייה מעבר, ולא להתייחס אליה כמשהו מובן מאליו. חשוב מאוד לגרום לאנשים להרגיש שהתרומה שלהם משמעותית ושהם חשובים לארגון. הכרת תודה גם תחזק את המחויבות של חברי הקהילה להמשך העשייה.
ברמה הארגונית, טקסים ומנהגים של פרגון בקהילה יוצרים תרבות ארגונית מקצועית, שמחה ומפרגנת, וזאת גם הזדמנות להראות לאחרים בארגון שהקהילה חשובה ולוקחת את עצמה ברצינות (ושגם ההנהלה לוקחת אותה ברצינות). עוד תופעת לוואי לא רעה בכלל היא שפרגון פומבי יוצר נחשקות לקהילה, כי פתאום עוד עובדים בארגון רואים שעושים בה דברים מיוחדים.
ועוד מילה מנקודת המבט האישית שלי על קהילות פנים-ארגוניות: המטרה העיקרית שלהן היא לקדם את היעדים של הארגון, אבל אין להן קיום אם הן לא יביאו גם להתפתחות ולצמיחה אישית של החברים והחברות בהן. דרך כיפית במיוחד להשיג את המטרה הזאת היא להראות הכרת תודה, לפרגן ולתת צ'ופרים מקצועיים במסגרת תוכנית הוקרה (וזה אפילו לא חייב לעלות כסף!).
איך בונים תכנית הוקרה?
שלב ראשון: מיפוי הזדמנויות והוקרות אפשריות
בשלב הראשון חשוב להבין מה יש לנו להציע כארגון, מה הלהיב את החברים שלנו בעבר, ואולי גם מה היינו ממש רוצים לעשות שהוא בגדר חלום פרוע. אחרי שנסקור את כל האפשרויות, נוכל למפות אותן על סקאלה של צ'ופרים על שני צירים: קלות תפעולית ותקציב (בשיטה דומה לזו שעשינו במיפוי בעלי עניין).
נתחיל למפות את כל האופציות על שני הצירים האלו, החל מדברים שהם יחסית נגישים (למשל, מייל הערכה או שובר מתנה) ועד לדברים יותר ויותר מיוחדים ואקסלוסיביים (למשל, הזמנה לכנס בחו"ל). חשוב לזכור שלפעמים הדברים שישאירו הכי הרבה אימפקט יהיו דווקא אלו שידרשו אפס תקציב.
הנה כמה דוגמאות ורעיונות להוקרות בקהילה:
- ספוטלייט על חבר/ת קהילה – בתוך הקהילה או בפני הארגון כולו
- הודעה אישית או שיחת וידאו עם המנכ"ל
- לתת במה: בכנס, במיטאפ, אפילו במפגש של הקהילה
- חשיפה בדפי הפייסבוק/לינקדאין/אינסטגרם של הארגון
- ריאיון תקשורתי: בכתבה, בפודקאסט, בטלוויזיה
- מייל הערכה שמכותב גם למנהל/ת הישיר/ה
- שי הביתה
- שובר מתנה
- רקוגנישן בתוך המערכת הארגונית
- הכשרה ייעודית / תכנים שרק הוא/היא מקבלים
- צילום מקצועי
- לשים את הפנים שלו/ה על מודעות במעלית וכדומה
שלב שני: התאמה אישית
הדרך הקלה והאינסטינקטיבית היא לבחור בכסף כדרך להגיד תודה. בפועל זה לא בהכרח מה שחשוב לעובדים ולמתנדבים. יכול להיות שמתנה עם מחשבה עליהם ועל מה שהם אוהבים תעשה אימפקט הרבה יותר משמעותי מגיפט-קארד למשל. יותר מזה, לפעמים הוקרה היא פשוט להגשים חלום לעובד: לאפשר לו לעלות על במה שרצה להגיע אליה, להטיס אותו לכנס (כשזה אפשרי), להפגיש אותו עם מישהו שנותן לו המון השראה, או לתת לו שיחה של רבע שעה עם מנכ"ל החברה שיגיד לו אישית תודה.
החוכמה היא להבין מה באמת ישמח את חברי הקהילה שלנו ועוד יותר ירתום אותם לקהילה ולמשימה שלה. וכמו תמיד, גם כאן, הסוד הוא ליצור קשרים אישיים עם האנשים שלוקחים חלק בקהילה ובאמת להבין מה חשוב להם.
שלב שלישי: הוקרה פומבית
הרבה פעמים אנחנו שומרים לעצמנו ולקהילה את ההוקרה, ולא דואגים שעוד אנשים בארגון יהיו מודעים לה. אז העצה שלי אליכם היא לזכור תמיד להגדיל את האימפקט ולהגיע לעוד בעלי עניין שיוכלו לפרגן ולהרים: המנהל/ת הישיר/ה, מחלקת משאבי אנוש, צוות הסושיאל ועוד.
איך זה נראה בפועל?
אני מתרגשת כל פעם מחדש כשאני רוקמת מזימות על איך להגשים לאנשים חלומות מקצועיים, לפרגן להם ולעזור להם לפרוח. הנה כמה דוגמאות להוקרות מתוך ארגונים איתם אני עובדת >
* הטסנו מישהו מאינטל לכנס גדול וחשוב כדי שיהיה כתב השטח שלנו. זו חוויה שהוא דיבר עליה המון זמן אחרי.
* שלחנו מארזי סיום קורס מיוחדים לעובדים בסיסקו. בעצתה של מנהלת השיווק המדהימה הדפסנו את התמונות של כל חברי הקהילה על המארז וצירפנו ברכה אישית ומאוד מרגשת.
* במהלך השיחות על סרטון קמפיין פנימי באינטל גילינו שמישהו מהקהילה ממש אוהב קריאייטיב ותמיד רצה להתעסק בזה, אז פשוט נתנו לו חופש יצירתי מוחלט והוא יצר את הכל: חשב על קונספט, כתב טקסט, עבד מול הצלם וכו'. הוא עף על זה בטירוף וזאת הייתה הרפתקה קטנה וכיפית בשבילו.
* יש באינטל כמה חברי קהילה שהתחביב שלהם הוא צילום. אנחנו שולחים אותם לפעמים למשימות צילום שהם עפים עליהן! הפוסט הזה למשל נכתב על ידי חבר נבחרת שאחד הדברים שהכי עשו לו כיף זה לתכנן את הצילום.
לסיכום
חברי קהילה ומובילי קהילה משקיעים את הלב ואת הנשמה בשביל הארגון. הם חייבים להרגיש שרואים אותם, מודים להם ושההשקעה שלהם לא מובנת מאליה. הוקרה היא גם דרך להעלות את המוטיבציה של העובדים שמתנדבים ועושים מעל ומעבר. תכנית הוקרה למתנדבים עושה טוב גם לאנשים עצמם וגם לארגון כולו.
כשאני מובילה קהילות, אני משקיעה הרבה זמן בליצור קשרים מבוססי אמון עם חברי הקהילה ומנהלי הקהילה, כי רק ככה אני יכולה להבין אותם טוב יותר ולקלוע בבחירת ההוקרות שמשפיעות עליהם באמת. ביום-יום שלי אני עושה הכל כדי למצוא הזדמנויות מעניינות ולשים את חברי הקהילה שלי בפרונט, להגשים להם חלומות ולעזור להם לפרוח.
תעשו את זה גם, זה מרחיב את הלב.